הצעות לדיון עם התלמידים לאחר פיגוע המוני או מעשה טרור

כל פיגוע המוני או מעשה טרור שמלווה בקורבנות בנפש מערער מחדש את הרגשת הבטחון של התלמידים ומשאיר אותם מפוחדים, כועסים וכואבים.
את מרבית המידע אנו מקבלים דרך המדיה (רדיו, עיתונים, אינטרנט ובעקר טלוויזיה). הם מדווחים
לנו, מפרשים עבורנו, הם העיניים והאוזנים שלנו במקום ההתרחשות.
ערוצי התקשורת הם הכוחות הדומיננטיים המשפיעים על עיצוב תמונת העולם שלנו בכלל ושל הדור הצעיר בפרט. אך המדיה אינם המציאות עצמה. הם מציאות חלקית ומתווכת בלבד. מועני המדיה (הכתבים, הצלמים, עורכי התוכניות, בעלי העיתונים וכו' ) בוחרים עבורנו אילו חלקים מן המציאות אנו נשמע, נצפה ו/או נקרא.
השאלה שעלינו לשואל תמיד היא האם המסרים שמועברים אלינו דרך המדיה
מלמדים אותנו על מה שקורה באמת במציאות ? האם תמונת המצב הזו אובייקטיבית ?
תפקידנו, כמורים, לשוחח עם התלמידים ולעזור להם להתמודד עם המציאות הקשה והכל כך אלימה
הסובבת אותם. עלינו מוטלת האחריות לספק לתלמידינו את הכלים להבין, למיין ולהעריך נכונה את
המידע הרב הזורם אלינו באופן בלתי פוסק מן המדיה ואת הדרך בה הם בחרו לעצב עבורנו מידע זה .
כשאנו עוסקים בתקשורת בכלל ובחינוך לתקשורת בפרט אנו מצעיים שלושה שלבים של התייחסות למסרי המדיה: קליטת המסרים, ניתוח המסרים והערכה ביקורתית שלהם.
אנו מצעיים דרך התייחסות זו גם בדיון עם התלמידים על אירועי פיגוע או טרור. הדיון יתנהל מול טקסטים הלקוחים מהמדיה: דיווחים בשידור חי, כתבות ודברי פרשנות, צילומים ועוד..
בדרך זו אנו מעבירים את השיחה מהתגובה הרגשית – הסובייקטיבית, לרמת הניתוח
השכלתני – האובייקטיבית.

את השיחות עם התלמידים יש לחלק לשני חלקים:
1. החלק הראשון של השיחה יכלול "איוורור רגשות" (לא יותר מ 1/4 שעה). בחלק זה יש לתת לתלמידים זמן לספר מחוויותיהם, ו"להוציא" החוצה את הכעס, הכאב ואת חוסר האונים שהם מרגישים.
2. בחלק השני של השיחה נתייחס לאירוע עצמו ולדרך ייצוגו בטקסט המדיה. על התלמידים לטפח גישה ביקורתית אל המידע שהם מקבלים, להבין כיצד המדיה מבנים את המציאות ומי הם השותפים להבנייה זו. חלק זה יתבסס בעיקר על שאלות המנסות לברר מה דווח וכיצד דווחו הדברים. במהלך הדיון יש לחזק אצל התלמידים את הזיקה לקודים התרבותיים ולסמלים הלאומיים במטרה להטמיע את רגשות השייכות והגאווה שלהם לעם ולמדינה .
הצעות להתייחסות:
1. לערוך השוואה בין העמודים הראשונים של עיתוני שונים, כגון: "הארץ" ו"ידיעות אחרונות"
v הכותרת הראשית: גודל אותיות, צבע רקע, סוג כותרת
v הצילום הראשי: גודלו, תוכנו, מיקומו בדף, תוכן הכיתןבית המלווה
2. לערוך השוואה לגבי סגנון הדיווח בין שתי מהדורות חדשות בטלוויזיה (ערוץ 1 מול ערוץ 2 או מול (C. N. N. . יש לשים לב לנקודות הבאות:
v שפת הגוף וטון הדיבור של הקריין / המראיין / כתב השטח
v זווית הצילום ומרחק המצלמה מן הנושא המצולם
v מאיזה נקודת ראות מדווח הנושא
v מה הכניסו למסגרת (FRAME ) ומה השאירו בחוץ ולמה ?
v מהו הרקע לדיווח ? מה תפקידו? כיצד הרקע משפיע /מוסיף על הדווח?
לערוך השוואה בין הדיווחים הישראלים, והדיווחים של הרשות הפלסטינאית.
4.לחפש אמצעי תקשורת נוספים שבהם מופיע מידע על פיגוע הטרור. מאיזה זווית ראייה מדווחים
האירועים?


השוואה בין אתרי אינרנט שונים בהם ניתן למצוא פרשנות שונה לאירועי הדמים בארצנו
להלן מספר אתרים כאלה
אתרים העוסקים בפיגועים בישראל מזוויות .........

תמונות ותיעוד קצר,אתר ישראלי באנגלית http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0i1k0
חדשות בעברית-ללא צנזורה,עברית http://www.news-israel.net/
דובר צהל,תרגום כתבות מעיתונים ערביים http://www.idf.il/utf8/news/arabic1.stm
פוליטיקה עכשיו-בתמונות, הסבר קצר באנגלית http://www.politicsnow.co.il/enginfo.html
בצלם – מרכז מידע ישראלי לזכויות אדם בשטחים http://www.btselem.org/
Ynet –סיקור הפיגוע בידיעות אחרונות-רשת http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,FF.html
הארץ-מהדורה משודרת ומודפסת http://www.haaretz.co.il/
חדשות החמאס-אלמאנרה http://www.almanar.com.lb/
מרכז ההסברה הפלשתינאי http://www.palestine-info.net/
מרכז ההסברה הפלסתינאי לזכויות אדם http://www.pchrgaza.org/




קרין תירוש
אחראית על לימודי התקשורת והקולנוע
בחינוך היסודי
karint@education.gov.il



טובה בן - ארי
מדריכה ארצית לתקשורת
tovab@education.gov.il