הנגבי: ההתנתקות מעזה היתה טעות

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת צחי הנגבי (קדימה) אמר, כי ההתנתקות מעזה היתה טעות היא התפרשה כחולשה, והחולשה הזאת הזמינה מתקפה בעזה ובגבול הצפון. לדבריו, ההתנתקות גם לא תרמה לביטחון ולא הועילה לשלום. ח"כ הנגבי אמר בראיון לקול ישראל, כי תכנית ההתנתקות לא הוכיחה את עצמה במובנים רבים. "היתה תקווה שהפלסטינים יתפכחו ויפתחו בדו שיח איתנו, אך התקווה נגוזה".

עם זאת אמר ח"כ הנגבי, כי ההתנתקות העניקה לישראל אשראי ומרחב תמרון בזירה הבינלאומית. ח"כ הנגבי ציין, כי על אף התנגדותו להתנתקות החליט להישאר בממשלה ולא לפרוש ממנה ובכך למעשה היה שותף לתוכנית ההתנתקות.

יו"ר סיעת האיחוד הלאומי מפדל ח"כ אורי אריאל אמר בעקבות הדברים, כי "הנגבי ייבחן לא בדיבורים אלא במעשים". לדבריו, "הודאה בטעות צריכה להתבטא בשיקום המגורשים והקמה מיידית של יישובי הקבע".

כתב הארץ גידי וייץ מוסיף:

בתוך כך, בראיון מיוחד שמתפרסם ב"מוסף הארץ" אמר הנגבי כי "כתב אישום (נגדי) מופרך. לאורך עשרות שנים, שרים נהגו להיות מעורבים במינויים במשרד. זה עניין נורמטיבי מאז הקמת המדינה. התופעה של מעורבות שרים בתוך משרדיהם לא זכתה לפעולת אכיפה של מערכת אכיפת החוק".

כתב האישום שהוגש נגדו בשבוע שעבר מייחס להנגבי עבירות של מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר, ומעורבות בלא פחות מ-69 מינויים במשרד לאיכות הסביבה, בהם של אנשים שנחשבו לראשי מחנהו במרכז הליכוד. משפטו של הנגבי ייפתח ב-17 בחודש בבית המשפט השלום בירושלים. הפרקליטות ביקשה כי משפטו יתנהל בפני שלושה שופטים, זאת "לאור השלכותיהן של ההכרעות המשפטיות הצפויות להתקבל בתיק זה". בקשתה נענתה בחיוב.

בראיון פורש הנגבי את משנתו לגבי שיטת המינויים: "כשהדרג המקצועי ביקש מועמדים לתפקידים ספציפיים, מצאנו מועמדים והעברנו את קורות החיים. מה שאני מצאתי לנכון לעשות, כמו כל קודמיי, הוא להוסיף את קורות החיים של המועמדים שפנו ללשכתי, שלשאלתך אכן היו אנשי ליכוד, כי הם האנשים שפנו אלי".

"פואד בן אליעזר תפס אותי בכנסת לפני כמה שבועות, וטפח על כתפי בעוצמה בלתי נסבלת. הוא אמר לי, צחי הנגבי, אני לא מבין למה עושים לך את זה. כשהתחילה החקירה נגדך אמרתי לאריק שרון: 'על מה שאתה ואני עשינו במשרדים שלנו לא היו צריכים להעמיד אותנו לדין, היו צריכים להוציא אותנו להורג'".

השר לשעבר גם מבקר את הצמרת השלטונית על ההתמודדות בשש השנים האחרונות עם המצב בלבנון. "אני לא זוכר שום דיון אחד, שמצביע על משמעויות של ההחלטה שלא לפעול. מה שההנהגה מאז ומעולם לא מבהירה, או לא מבינה בעצמה, זה שישראל לא מנצחת מלחמות מאז 1967. בחלקן ישראל מפסידה ואת חלקן היא מסיימת ללא הכרעה".