בעקבות הורדת מפלס הכנרת: סכנה להתפשטות אצות רעילות באגם

בסוף השבוע שעבר מסר נציב המים, שמעון טל, הודעה על החלטתו להוריד את הקו האדום בכנרת למינוס 215.50. הנציב הזהיר כי מדובר בצעד של אין ברירה, שתוצאותיו עלולות להיות בלתי הפיכות. הוא הסביר את הצעד בכך שמערכות השלטון לא השכילו לפעול בהתאם להמלצותיו לקיצוץ דראסטי באספקת המים.

אחת הסכנות האפשריות כתוצאה מהורדת המפלס, עליהן רמז טל, היא התערערות האיזון האקולוגי בכנרת. התוצאה עלולה להתגלם בהתפשטותן של אצות רעל הקיימות כבר עתה באגם ברמת בינונית. האצות ידועות כמחוללות סרטן ופוגעות בכבד, ואין ודאות שבשעת התפרצות מסיבית שלהן במי האגם תהיה ל"מקורות" תשובה טובה שתוכל לנטרל את הרעלנים שיפיצו האצות במי האגם. השנה הקדימו האצות, והן נראות במי האגם מאז חודש אפריל – בניגוד לשנים קודמות בהן הופיעו בחודש אוגוסט.

מנהל המעבדה לחקר הכנרת, ד"ר אסף סוקניק, מסביר כי ההחלטה על הורדת המפלס נעשתה בניגוד להמלצת הגוף שהוא עומד בראשו. "ההחלטה הנוכחית עושה את הצעד הגדול שעלול לפגוע באיכות המים בכנרת", הוא אומר, "מעבר לגבול המפלס הנוכחי קשה לנו לנבא כיצד תתפקד המערכת, והיא עלולה לצאת מכלל שליטה".

אצות הרעל בכנרת הינן אצות כחוליות מסוג אפניזומנון. התפרצות לא מבוקרת של האצה עלולה לקרות בשל עליה משמעותית בריכוז חומרי הדשן במי האגם – תרכובות המבוססות על זרחן וחנקן. בסוף שנת 2000, למשל, ארעה עליה משמעותית (אם כי לא מסוכנת) בכמות האצות באגם, בעקבות גלישת שפכים משמעותית המכילים מינונים גבוהים של חומרי דשן.

החשש הוא כי הורדת המפלס תגרום ערבוב של חומרי הדשן הנמצאים בקרקעית האגם עם שכבת המים בה מצויות האצות. לדברי סוקניק, תהליך מעין זה הוא תסריט אפשרי בגובה המפלס אליו תגיע הכנרת בסוף הקיץ הנוכחי. התוצאות, במקרה כזה, עלולות להיות הרסניות.

במינונים גבוהים מכסות אצות האפניזומנון את פני המים בשכבה עבה ומסיבית מאוד, היכולה לשאת אפילו משקל אדם במקרים קיצוניים. מראה כשל מרק אפונה נחשב מראה טיפוסי של אגם בו חלה התפרצות של אצות כחוליות. בשנות ה-80' דווח באגם באוסטרליה על התפרצות קשה של אצות אלה, בעקבותיה אושפזו בבית החולים עשרות אנשים ששתו מהמים. סכנה נוספת מפניה מזהירים החוקרים, היא סכנה של נזק מצטבר כתוצאה משתיית מים המכילים מינונים נמוכים של חומרי הרעל לאורך זמן. זאת, לאחר שהוברר שאלה עלולים לפעול כגורמי סרטן.

סוקניק מסביר, כי הסכנה טמונה בכך שאין ודאות ביכולתה של מערכת הסינון והחיטוי של מקורות להשתלט על הרעלת המים במקרה של התפרצות האצה. ככל הנראה תצליח מקורות לסנן חלק ניכר מהאצות השלמות, אך לא תדע להתגבר על חומרי הרעל שיופרשו למים. ההשערה היא כי תהליכי הכלרה (חיטוי בכלור) יוכלו לנטרל את חומרי הרעל, אך ככל הנראה עלולים אלה לגרום להיווצרותם של חומרי רעל אחרים במים, בבואם במגע עם האצות. סיכויי הקטסטרופה הזאת אינם ידועים. לדברי סוקניק מעלה ירידת המפלס את הסבירות להתרחשות התופעה, אבל אין ביכולתו לנבא את מידת סבירותה.