להתארגן מול הפשע המאורגן

לשר לביטחון פנים, שתהא לך שנה קלה.

אם זה היה פיצוץ על רקע לאומני היו כותרות העיתונים בערב יום הכיפורים נראות אחרת. הן גם היו מציינות את הצלחת ארגוני הטרור להחדיר, למרות ההערכות, מכונית תופת לשטח ישראל. מציבות יותר תמונות נוטפות דם בעמוד הראשי הכפול, הטלוויזיה הייתה משנה אמירה וכותרת והכל היה מלווה בצילומי תקריב של פנים חרושות כאב ופצע והרבה הרבה דם. במסגרות אדומות היו מופיעים טובי הפרשנים המתמחים בטרור ומאמר מערכת אחד שישאל 'עד מתי'. שר הביטחון בוודאי היה מגיב, כי ידו הארוכה תרדוף את המפגעים וצה"ל יסגור איתם חשבון, אולי אפילו עוד אמש, באמצעות בחורינו המשובחים.

אלא מאי? הפעם הפיגוע, סליחה: הפיצוץ, היה על רקע פלילי ומכאן הדחיקה הפשוטה של האירוע לעמודים הפנימיים של העיתון וירידה רבתי של פרשני המשטרה על הגוף שעסוק בהכל, רק לא בחיסול ממוקד של הפשע המאורגן.

זה קרה ביום שישי במרכזה של ראשון לציון. בפיצוץ מכונית נהרג יוסי אפריאט, בן 43, עבריין מוכר היטב למשטרה. יחד עימו נפצעו 14 עוברי אורח, בהם תינוק וילד בן 12. היחידה המרכזית של משטרת מחוז המרכז פתחה בחקירה, וצו איסור פרסום הוטל על פרטי החקירה.

אפריאט מוכר כגובה כספים בעולם התחתון וההערכה היא שהוא נרצח בשל עיסוקו וקירבתו למשפחת פשע דומיננטית. המטען שהופעל לא השאיר לאפריאט סיכוי להמשיך ולהלך בקרבנו וגם הרס בדרך כמה וחנויות ודירות בבניינים בסביבה.

אלא שהפעם, שר נכבד, אין בררה - אתה צריך להגיב. להתייצב אל מול האומה ולומר את המתבקש בנוגע לביטחונם האישי של אזרחי ישראל החוששים היום מנפלאות הפיצוצים והחיסולים הממוקדים של העולם התחתון, כמעט כמו ממחבל חגור בחגורת נפץ.

העברת זירת הקרבות מהעולם העברייני הכבד לרחובות הערים, מעוררת פלצות. דווקא אתה, שבימים שלפני הצטרפותך הרשמית לפוליטיקה לקחת כמה שיעורים פרטיים אצל רודולף ג'וליאני בניו יורק, חשוב שתוכיח שהנסיעה הזו לא הייתה סתם נסיעת כייף ובילוי. תוכיח לכולם שהבאת אתך כלי עבודה ונוסחה שנוסתה וורק צריך להתאימה לשמות הפושעים בישראל. הוראות השימוש הן אותן הוראות וחייבים להיכנס בהם ככה שבכל פעם שירצו לחסל מישהו הם ירתעו, בעיקר כשמדובר בשטח בנוי ועמוס באנשים.

פעם, בעברי בתקשורת, עסקתי בתחום הפלילי. הבדיחה המשטרתית הידועה עת נודע על חיסול חשבונות בעולם התחתון הייתה: כמה טוב שהם עושים את העבודה בשבילנו. היום זה השתנה מעט, הם אכן עושים את העבודה עבור המשטרה ומחסלים בעצמם את עצמם אבל בדרך נפגעים חפים מפשע וזו הבעיה.

כך היה עם הנרי שרביט מדימונה שנרצח כתוצאה מטעות בזיהוי, בבאר שבע. הצעירה יולי שלחוב מאשקלון שנורתה למוות בניסיון הרצח של ידידה יניב רווח, ושרה בן אדירי שנרצחה מפיצוץ מטען חבלה במעלית בת"א, שכוון נגד עבריינים. גם תומר שבת מהוד השרון נרצח בפתח מספרתו תוך כדי חיסול עבריין במקום, אלה ודניאל נחשון שנרצחו במגרש מכוניות בחדרה והותירו פעוטה יתומה, ושלושה עוברי אורח שנקטלו ממטען שכוון כנגד זאב רוזנשטיין – היעד מס' 1 שהוסגר בסופו של דבר לארה"ב. והיו עוד הרוגים ואפילו טיל לאו אחד שהתעופף בשכונת רמת פולג ללא קשר למלחמת לבנון השנייה.

בקיצור, יש לך הרבה עבודה וחייבים לבצעה כבר עתה. הייתי מציעה לך גם ליצור קשר עם הנוגעים בדבר בצה"ל ולבדוק היטב מה קורה בתפר שבין אמל"ח צה"לי לזה המגיע לידי ארגוני הפשיעה. איך זה קורה וכמה משלמים על כך ואיך יוצרים שיתוף פעולה בין הגורמים בכדי לשים לזה סוף.

המאבק כיום צריך להתמקד גם נגד מי שמנצל את תעודת הזהות הכחולה והכשרה שלו, לוחית הרישוי הצהובה וכלי הרכב שאינו מעורר חשד, כמו גם נגד החברים שלו בצבא שדואגים לו מעל ומעבר.
צריך לעשות מעשה ולאלתר והתגובה צריכה להיות שלך. אתה הוא גם זה שחייב עוד היום להקים יחידה מיוחדת ומיומנת שתעשה עבודה של ממש בקרב ארגוני הפשיעה, תציף את תכנוניהם ויעדיהם ותשיב את השקט לרחובות כמו שקורה במאבק בפח"ע.

הפעם התגובה והדרך צריכה להיות שלך. אתה תנווט, כי אתה חייב לעשות מעשה שהוא מדיניות מקיפה ורב זרועית. חשוב שתושבי מדינת ישראל יוכלו להמשיך לישון בשקט וללכת בטוחים ברחובות הערים.

אני מקווה שמודעת הדרושים הבאה של המשטרה תשא את הכותרת: דרושים יוצאי יחידות מובחרות ל"סיירת מפכ"ל" נגד הפשע המאורגן.