מחקר: סופה באלסקה שברה קרחון באנטרטיקה

סופה קשה שפקדה את אלסקה באוקטובר אשתקד יצרה גל באוקיינוס ששבר קרחון ענק שישה ימים אחר כך באנטרטיקה. כך לפי מחקר אמריקאי חדש. הגל עבר מרחק של 13,357 ק"מ בדרכו להרוס את הקרחון.

במאמר בכתב העת "מחקר גיאופיסי" כתבו החוקרים כי מחקרם מצביע על השפעת תופעת מזג אוויר המתרחשת צד אחד של כדור הארץ על צדו האחר. "אחד הנושאים עליהם מתווכחים המדענים הוא האם ההתחממות הגלובלית מעלה את הסערות באוקיינוסים" אמר דגלאס מק'אייל מאוניברסיטת שיקגו שערך את המחקר. לדבריו, במחקר זה שאלו החוקרים האם הסערות ברחבי העולם משפיעות על שכבות הקרח בקטבים, באספקטים שלא חשבו עליהם בעבר.

החוקרים צפו בצילומי לווין וראו כי ביום בהיר ושקט באוקטובר האחרון נשבר הקרחון B15A לשישה חלקים. מק'אייל ועמיתיו הניחו ססמומטרים ומכשירים נוספים על הקרחון השבור. מתוצאות המדידה עלה כי למרות שהיה יום בהיר ושקט, הקרחון זז ממקומו לצדדים ולמעלה ולמטה. לדברי מק'אייל, התוצאות היו מפתיעות. לאחר מכן ערכו החוקרים ניתוח של התוצאות, והסיקו כי מה שהזיז את הקרחון הענק הוא זרם תת מימי.

מחישובים שערכו עולה כי הזרם הגיע מאזור בו היה חורף באותו הזמן: הסופה הראשונה במפרץ אלסקה, שישה ימים לפני כן. לאחר מכן בדקו החוקרים את הגלים לאורך ציר התנועה המשוער של הסופה. ביום הסופה הגיעו הגלים במפרץ אלסקה לגובה עשרה מטרים. יומיים אחר כך בדרכו דרומה, הגיע הזרם להוואי, שם הגיעו הגלים לגובה שלושה מטרים. שלושה ימים מאוחר יותר הוקלט הזרם בססמומטר שבאי פיטקרן בדרום האוקיינוס השקט.

מק'אייל סיכם כי החוקרים סבורים שקרחון B15A היה בעמדה "הנכונה" בזמן שהזרם הקטלני הגיע מהצפון. "התנפצות הקרחון דמתה לכוס זכוכית דקה מול סופרנו ענק" אמר מק'אייל.