פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: שימור יערות תורם לכלכלה רבע טריליון דולר בשנה

      כלכלן סביבתי קנדי קובע: ממשלות צריכות להתחיל לגלם במונחים כספיים את תרומת היערות בצפון אמריקה, רוסיה וסקנדינביה

      יערות במדינות צפוניות, דוגמת רוסיה וקנדה, תורמים לכלכלות של מדינות אלו 250 מיליארד דולר בשנה בכך שהם מבטיחים תהליכים של טיהור מים וספיגת גזי חממה. כך עולה ממחקר חדש של הכלכלן הסביבתי הקנדי, מרק אניילסקי, אשר קרא לממשלות להתחיל לגלם במונחים כספיים את השירותים הטבעיים שמעניקים היערות במקום להתייחס אליהם כשירותי חינם כפי שעשו עד כה.

      "אנו מבינים את שוויו של הטבע רק אחרי שהוא נהרס", אמר אניילסקי השבוע בעת הצגת מחקרו החדש העוסק בשווי היערות באלסקה, רוסיה, מדינות סקנדינביה וקנדה. המחקר מעריך את שווי השירותים שמספקים היערות הקיימים - ובכלל זה סינון מים וזיהום, אספקת סביבת מחייה לבעלי חיים וצמחים, ספיגת גזי חממה ומשיכת תיירים - בטווח של 300-145 מיליארד דולר בשנה. "הון טבעי זה צריך להיכלל במאזנים הכספיים של מדינות", אמר אנייבסקי.

      הערכות שווי אלו יסייעו בשימוש היערות, למשל, ויהפכו את כריתת יערות אלו ללא כדאית מבחינה כלכלית. במהלך צמיחתם, סופגים עצים [[פחמן דו חמצני]] - גז החממה המרכזי, הגורם להתחממות כדור הארץ.

      המחקר העריך, כי השירותים הסביבתיים שמספקים יערות קנדה לבדם שווים כ-83 מיליארד דולר בשנה, וכי כל קילומטר רבוע של יער שווה 14,340 דולר. "לו היה מגולם שוויים של שירותי מערכות אקולוגיות בקנדה, הם היו מהווים כ-9% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה - יותר ממגזר הכרייה (4% מהתוצר) או מגזר האנרגיה (5.6%) של קנדה".

      במסגרת השיטות החשבונאיות הקיימות, כריתת יערות לצורך ייצור חומרי גלם מגדילה את הצמיחה של התמ"ג בטווח הקצר. עם זאת, הערכות השווי של אניילסקי מצביעות על כך שבטווח הארוך מסכנת מדיניות זו את הצמיחה משום שהיא גורמת לנזקים מצטברים, החל מסחף אדמה וכלה בהרס שטחי מחייה.

      לדברי אניילסקי יערות עשויים לסייע גם לבלימת התחממות כדור הארץ, אשר נובעת לדעת מומחים רבים מהצטברות גזי חממה הנפלטים בעת שריפת דלקים מאובנים במפעלים, תחנות כוח וכלי רכב. "בקנדה לבדה, סופגים היערות 67 מיליארד טונות של פחמן", העריך אניילסקי, אשר ציין כי מדובר בכמות פחמן גדולה כמעט פי שמונה מפליטות הפחמן שנגרמו כתוצאה מפעילות אנושית בעולם בשנת 2000.

      אנלייסקי אינו החוקר הראשון שמבקש להעריך את השווי של שירותים טבעיים, החל מאזורים של עצי [[מנגרובה]] וכלה בביצות. כך למשל, מחקר שפירסמו באחרונה מרכז פיו (Pew Centre) וארגון גלובל קליימט צ'יינג', העריך כי קיימים בארה"ב שטחים בגודל של 465 אלף קמ"ר, אשר אינם מתאימים לחקלאות אך מתאימים לגידול יערות, ואשר לו היו שותלים בהם יערות היו אלה יכולים לצבור כמות של פחמן אשר היתה מצמצמת בקרוב ל-20% את רמת פליטות גזי החממה הנוכחית של ארה"ב.

      דו"ח אחר של האו"ם שפורסם בתחילת השנה, העריך את השווי של שוניות אלמוגים בסכום של 600-100 אלף דולר לקילומטר רבוע בשנה הודות למגוון שירותים החל מדגה וכלה בתיירות.