כולם אוהבים את רמון

מירון רפופורט מזכיר שגם אם מדובר במקרה גבולי, עדיין לא צריך לחבק את רמון, שר בכיר שנישק חיילת לפני דיון בטחוני חשוב

מירון רפופורט

עיתונאים, אנשי רוח, משפטנים, חברי כנסת בעבר ובהווה ואישי ציבור מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, נשים וגברים התגייסו באחרונה כדי להוקיע מעשה עוול; הם כועסים, מתריעים מפני השלכותיו החמורות. מעשה הנבלה שהפעיל את בלוטות הצדק של כל אלה הוא חוסר הצדק שנעשה לחיים רמון - הגשת כתב האישום "המופרך" נגדו.

מדובר בקמפיין של ממש. רמון ואנשיו עוברים בין עיתונאים בכירים, מציגים את הראיות שבידיהם, ועיתונאים כותבים: בעד רמון ונגד הגשת כתב האישום.

בפרקליטות אומרים, שמתקפה כזאת אינה זכורה להם. גם רותחים שם על כך שתצלומי המתלוננת מסתובבים חופשי בין העיתונאים, על כך שעיתונאים יודעים היכן היא גרה ועל כך שהם מציקים לה. "צריך להזכיר, שלפי החוק אסור לגלות את זהותה של נפגעת תקיפה מינית", אומר גורם בפרקליטות, "כאן נדמה, שכל הגבולות נפרצו".

בכל מקרה, המתקפה התקשורתית עובדת: בסקר ב"ידיעות אחרונות" בערב ראש השנה סברו 56% מהנשאלים, שלא היה צורך להגיש כתב אישום נגד רמון.

תמימות הדעים הזאת די מפתיעה. התיק אמנם אינו פשוט, אבל הוא רחוק מלהיות מופרך. המתלוננת לא השהתה את עדותה ואף לא עשתה שום מעשה היכול להתפרש כניסיון לסחוט את רמון. החיילת דיווחה מיד על הפרשה לממונה עליה, ויש לכך עדויות תומכות, מה שאינו מובן מאליו בפרשות של הטרדה או תקיפה מינית. מצד אחר, ברור שהחיילת היא שביקשה להצטלם עם רמון, היא שביקשה את קרבתו. לכן מדובר בתיק גבולי.

הטענה המרכזית בעד הגשת כתב האישום נגד רמון היא טענה מוסרית. גם אם הנשיקה היתה "הדדית", כדבריו של רמון (המתלוננת טוענת, שהיא נכפתה עליה), ברור שאין מדובר בקשר שוויוני. גבר בן 56, שר בכיר וחבר קבינט, ניצב מול חיילת בת 20. גם מי שסבור שמבחינה משפטית לא היה צריך להגיש כתב אישום נגד רמון היה אמור לגנות את המעשה הזה מבחינה מוסרית.

גם העובדה שרמון הקדיש זמן איכות לנשיקה הזאת רגע לפני שנכנס לדיון גורלי על הפצצת ביירות אמורה ללמד, שסדר העדיפויות של שר המשפטים לשעבר הוא לקוי.

אבל רוב המתנגדים להגשת כתב האישום מתעלמים מההיבט המוסרי ומעדיפים לראות במתלוננת אישיות מבולבלת, במקרה הטוב, ונקמנית במקרה הרע.

יש טוענים, כי המשטרה והפרקליטות "תפרו תיק" לשר המשפטים לשעבר. לפי גרסה זו, רמון רצה לחולל מהפיכה בבתי המשפט ובפרקליטות, ולכן קמו עליו אויביו במערכת המשפט. אבל אם מטרת הפרקליטות ובית המשפט העליון היתה להפיל את רמון, מה היה אמור להיות תפקידה של החיילת? נערת פיתוי שנשכרה כדי להדיח אותו? זה נשמע לא רציני.

טיעון אחר נגד הגשת כתב האישום נשמע, על פניו, משכנע. הגשת כתב אישום בגין "המעשה הפעוט" שעשה רמון "עושה עוול לעניין" ההטרדה המינית, כפי שאמרה ח"כ שלי יחימוביץ', פמיניסטית מוצהרת, שהמליצה למתלוננת להבליע את "הסצנה הלא נעימה בים הזיכרונות". זיכויו של רמון יקשה על הגשת כתבי אישום במקרים של הטרדות מיניות "אמיתיות", אומרת הטענה הזאת.

אי אפשר לבטל טענה כזאת על הסף. ובכל זאת, קשה לראות מה הנזק שייגרם מכך שגברים באשר הם, במיוחד גברים בעלי סמכות ועוצמה, יקדישו עוד רגע של מחשבה למה שקרה לרמון ויהססו קודם שימהרו להדביק את שפתיהם לשפתיה של בחורה חלשה מהם, וצעירה מהם ב-30 שנה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully