הכול עשר

מי שחשב שמפת הטלוויזיה בארץ הולכת ומתקרבת למודל האמריקאי, כדאי שיחשוב שוב. בעוד שרשתות הטלוויזיה האמריקאיות מעלות בשנים האחרונות יותר ויותר סדרות טובות, מצוינות אפילו, דווקא בישראל עדיין לא הבינו כי הסדרות המתוסרטות חזרו למקומן הטבעי, והריאליטי איבד מזוהרו. ככל שבאמריקה עולות יותר סדרות "מופת" (כהגדרתן על פי המבקרים והטוקבקיסטים כאחד), בארץ עולות יותר תוכניות (שימו לב להבדל בין סדרה לבין תוכנית), שאפילו להגדירן כטובות יהיה מתן סופרלטיב שלא לצורך.

למרות זאת, ההבדל הבסיסי ביותר בין מפת הטלוויזיה האמריקאית לזו שבארץ, הוא בכלל אופי השידורים והתכנים: בעוד שבאמריקה הרשתות הגדולות הן שאחראיות לרוב העיקרי של הסדרות, ואילו חברות הכבלים מפיקות מספר מועט של סדרות ומשדרות יותר תוכניות או ספיישלים – הרי שבארץ המצב כמעט הפוך לחלוטין. אמנם בארץ הרוב המוחלט של הסדרות מורכב למעשה מסדרות רכש, אך גם אלו שכן הופקו בארץ (מישהו אמר טלנובלות?) משודרות בכבלים או בלווין, ואילו רשתות השידור (בפועל – הערוצים המסחריים 2 ו-10) משדרות לרוב תוכניות וספיישלים.

הבדל נוסף ומשמעותי הוא אופי הסדרות המשודרות בכבלים בארה"ב לעומת אלו המשודרות בארץ. בעוד שבארה"ב, הסדרות המשודרות בכבלים נחשבות לרוב לסדרות מופת אמיתיות (לראיה – אוז, הסופרנוס, וכן, גם סקס והעיר), בארץ המצב – איך נאמר זאת בעדינות – חרבנה. אתם יכולים לטעון עד צאת הכיפורים שבאמריקה הסדרות המשודרות בכבלים משוחררות מכבלי הצנזורה השמרנית-דתית ולכן הן בעלות מרחב פעולה רחב יותר, אבל אל תשכחו שאותן סדרות שודרו ועדיין משודרות בערוצים המסחריים שלנו (עליהם מופעלת הצנזורה השמרנית-דתית בארץ). למעשה, הסדרה היחידה שעלתה בערוצים אלו בשנים האחרונות וזכתה, ובצדק, להגדרה של "מופת", היא סדרתה של דנה מודן, אהבה זה כואב, וגם היא הייתה מיני-סדרה.

ובכל זאת, מה חדש העונה בכבלים האמריקאים? ובכן, רשת הכבלים החזקה ביותר, וגם הבוטה ביותר, היא כמובן HBO. הרשת, שקנתה לאחרונה את "בטיפול" ועתידה להפוך אותה לגרסה אמריקאית (ותסמכו על החבר'ה ב-HBO שיצליחו לעשות אותה אפילו יותר טוב), נמצאת בבעיה, אחרי שסדרת המופת התורנית שלה – "הסופרנוס" – סיימה את חייה (סוף גנב לתלייה?), והשאירה מאחוריה חלל ריק וגדול (מהסוג שהשאירו אוז וסקס והעיר בשעתן). גם "קרניבל", "מתחת לאדמה" ו"דדווד" גמרו את הסוס ולא ישובו לעונות חדשות (דדווד תחזור במהלך 2007, בסרט טלוויזיה בשני חלקים שיסכם את הסדרה). "הפמליה", "תרגיע", "רומא" וסדרת הפשע "The Wire" ממשיכות לעונות חדשות, אבל קשה לראות אותן מצליחות למלא בהצלחה את החלל שטוני השאיר מאחוריו.

הסדרה החדשה, שאולי תצליח לעשות זאת, היא הסדרה "אהבה גדולה" (Big Love), המספרת את סיפור משפחתו של ביל הנריקסון (ביל פקסטון, אפולו 13). הסיפור קצת מורכב, כי ביל נשוי למעשה לשלוש נשים – ברברה (ג'נין טריפלהורן, אינסטינקט בסיסי), ניקולט (קלואי סביני, בנים אינם בוכים) ומרג'ין (ג'יניפר גודווין, ללכת בדרכו) – ומכולן יש לו ילדים. הסדרה, המציגה את הפוליגמיות מבלי כוונה לשפוט אותה, כבר זכתה להדים בעונתה הראשונה, גם בזכות העובדה שצמד יוצרי הסדרה הם זוג הומוסקסואלים החיים ביחד.

מנגד, דווקא "לאקי לואי", הסיטקום של לואיס סי.קיי, נכשל נחרצות ובוטל אחרי 12 פרקים בלבד בעונה הראשונה. אחרי שהסתיימה התוכנית הדוקומנטרית "טורגזמה של דיין קוק", חזר הסטנדאפיסט להופיע בגארדן מול אלפי אנשים, כשהקהל יושב ב-360 מעלות מסביב לבמה עליה ניצב קוק, והספיישל שודר לאחרונה ברשת, כשקוק עצמו עתיד לשוב ולשתף פעולה עם HBO בעתיד הקרוב. גם ביל מאהר חוזר לעונה נוספת של "Real Time with Bill Maher", ומוס דף ינחה את המשך מופע הקומדיה של ראסל סימונס ברשת.

קחו את כל אלו ותוסיפו את "ניצבים| של ריקי ג'רביס, ואת התוכנית "One Night Stand" (מעין "נותנים בראש" שמשודר בהוט, רק ב-HBO) ותבינו שברשת אוהבים קומדיה, אבל ממש. ואם כבר בקומדיות עסקינן, אי אפשר שלא להזכיר את מופע הענק של הרשת, "Comic Relief", שישודר ב-18 בנובמבר ישירות ממלון הסיזר'ס פאלאס בלאס וגאס. מופע הקומדיה הזה הינו למעשה מופע התרמה למען שיקום ניו-אורלינס (שישקמו כבר, המארדי-גרא מתקרב ותיכף פברואר), כאשר במשך שלוש שעות יעלו מיטב הקומיקאים לבמה להופיע. את הערב ינחו במשותף בילי קריסטל, וופי גולדברג ורובין וויליאמס. עם כאלה תותחים, אין סיבה שהמופע לא ישבור איזה סוג של שיאי קומדיה.

כמובן שבאמריקה, כמו באמריקה, אי אפשר בלי ספורט, ואם ברשתות השידור מתמקדים השנה בפוטבול, אז ב- HBO הולכים לספורט האמריקאי היחידי שיכול להתחרות בו, לבייסבול. קבוצת השיקגו קאבס היא בעלת הרקורד המרשים של כמעט מאה שנים ללא נצחון בוורלד-סיריס (אליפות הבייסבול, למי שתהה), וזו סיבה לנסות לברר את פשר חוסר ההצלחה של אחת הקבוצות הכי לוזריות בתולדות הספורט (כן, יותר מאינטר), בסרט מיוחד שישודר העונה (שוב ושוב) ברשת ויענה לשם "חכו לשנה הבאה: הסאגה של השיקגו קאבס" (Wait Till Next Year: Ths Saga of the Chicago Cubs). כפי שבטח הבנתם (וכבר ציינתי בפסקה הראשונה), סדרות אינן הצד החזק של הכבלים – ספיישלים, תוכניות, מיני-סדרות וסרטים הם דווקא כן, ובכמה שיותר שידורים חוזרים והזמנות מיוחדות. מישהו אמר ערוץ 2? מישהו טעה. HBO עושים את זה הרבה, אבל הרבה, יותר טוב.