פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רצי ועידה: על קוסמים וקצת קיטש

      משה יחזקאל סוגר מחזור ב-NFL, במוקד: מה בין כריס סימס להודיני והקיטש האמריקאי בניו אורלינס. אמיר ציפורי עם דירוגי העוצמה

      הודיני

      הארי הודיני למי שלא יודע, היה הקוסם הגדול מכולם. בתחילת המאה ה-20 הוא היה זה שהמציא וביצע בהופעות עשרות טריקים ופעלולים שנעשים במופעי קסמים גם היום. ב-1926 הודיני מת אחרי שהמשיך להופיע כרגיל עם קרע בטחול, בדיוק מה שכריס סימס, הקוורטרבק של טמפה, עשה במשחק נגד קרוליינה ביום ראשון האחרון. כל הכבוד לכריס סימס על הרצון לשחק ולנצח, וכל הכבוד על הקאמבק שהיה מצליח אם ג'ון קייסי, הבועט של קרוליינה, לא היה תופס כזה יום (4 שערי שדה, 2 ממרחק של יותר מ-50 יארד) אבל אף אחד לא רוצה ששחקנים יסכנו את החיים שלהם על המגרש. חייבת להיות בקרה יותר טובה על הבריאות של השחקנים וחייב להיות בכל קבוצה מישהו שיוריד מהמגרש שחקן כשיש חשד לפציעה רצינית. לכריס סימס היה מזל - בפעם הבאה יכול להיות שכבר לא יהיה כזה מזל. לגבי המישחק עצמו: קרוליינה השיגה ניצחון חשוב ועם סטיב סמית זו קבוצה אחרת. לטמפה, עם קוורטרבק מחליף ושלושה הפסדים אין כבר מה להפסיד - היו בעבר קבוצות שנבנו מעונות כאלו.

      המישחק השני ב-NFC דרום היה המאנדיי נייט בלואיזיאנה דום החדש. עוד בשבוע שעבר אמרתי שהולכת להיות הפקה הוליוודית סביב החזרה של הסיינטס ללואיזיאנה דום והייתי בטוח שהסיינטס ינצחו את המישחק הזה, אבל לא חשבתי שהמשחק ייגמר ברבע הראשון. כל אמריקה היתה נגד הפאלקונס ביום שני בלילה ולא היה להם שום סיכוי. בסוף המחזור השלישי הסיינטס מוצאים את עצמם במקום שהם לא כל כך רגילים אליו - בראש הבית ובלי הפסד.

      בשני המשחקים הראשונים הראו הדובים משיקאגו שהם יכולים לנצח גם עם התקפה. נגד ההגנה המצויינת של מינסוטה, ההתקפה כבר לא כל כך עבדה והמשחק התפתח לקרב חפירות, כשההגנות לא מאפשרות יותר משערי שדה. בתחילת הרבע הרביעי רקס גרוסמן, שהיה מצויין בשני המשחקים הראשונים, עשה טעות איומה שבסוג כזה של מישחק היתה יכולה להיות קריטית. גרוסמן ניסה להריץ פליי-אקשן על קו ה-7 יארד של שיקאגו אבל המהלך השתבש ושחקן הגנה של מינסוטה רדף אחריו לתוך האנדזון. במצב כזה קוורטרבק צריך לזרוק את הכדור לכיוון אחד הרסיברים אבל גבוה כדי שהכדור יעוף מחוץ לקו האורך. גרוסמן ניסה מסירה קשתית חסרת סיכוי שנחטפה והפכה לטאצ'דאון קל של מינסוטה. 3 דקות לסיום, כשמינסוטה מנסה להריץ את הכדור ולגמור את המשחק, ההגנה של שיקאגו כופה השמטה, משיגה את הכדור בחזרה ונותנת לגרוסמן הזדמנות לכפר על הטעות שלו והוא עושה את זה במסירה של 37 יארד. שיקאגו עם 3 ניצחונות מתבססת בראש ה-NFC צפון לפני מינסוטה. במשחק השני באותו בית גרין ביי מנצחת את דטרויט, כשברט פארב, סוף סוף אחרי הרבה הרבה זמן, מסיים משחק בלי אף אינטרספשן. איזה מזל שיש את דטרויט.

      טבח בסיאטל, שיא ביוסטון

      אחרי הקאמבק המרשים בשבוע שעבר באו הניו-יורק ג'איינטס לסיאטל וספגו תבוסה קשה. גם הפעם איליי מאנינג נראה מבולבל ואיבד את הכדור פעמיים עוד ברבע הראשון. האסלבק והרסיברים שלו ניצלו את כל ההזדמנויות נגד הסקנדרי של הג'איינטס, ועד סוף המחצית, ב-3:35 לסיאטל, המשחק כבר היה גמור. התוספת של דיון בראנץ' הופכת את ההתקפה של סיאטל למאוד מסוכנת - ג'קסון, ברלסון ובראנץ', שלושתם רסיברים מהירים שיכולים לתפקד גם כפוזשן רסיבר וגם לתפוס כדורים בעומק המגרש, והם שילוב שיכול ליצור הרבה בעיות להגנות שינסו לכסות אותם. סיאטל עם 3 ניצחונות בראש ה-NFC מערב, אבל בלי שון אלכסנדר שנפצע ויעדר לפחות שבועיים. הג'איינטס חייבים להפסיק לעשות כל כך הרבה טעויות וכל כך הרבה עבירות אם הם רוצים להגיע לפלייאוף העונה.

      מי שהרוויח מההפסד של הג'איינטס היו האיגלס, שניצחו את סן פרנסיסקו. לניינרס יש סוף סוף התחלה של קבוצה אבל הם חייבים להתרכז בחיזוק ההגנה. הקבוצה האחרונה ב-NFC מזרח - וושינגטון, השיגה סוף סוף ניצחון ראשון העונה על יוסטון - עוד קבוצה שצריך להוציא מהטוטו. לא הייתי מזכיר בכלל את המשחק הזה אילולא נקבע בו שיא חדש: מארק ברונל הצליח להשלים 22 מסירות רצופות באותו משחק (השיא הקודם היה 21 מסירות מושלמות רצופות של ריץ' גאנון מאוקלנד נגד דנבר ב-2002).

      הקרבות הגדולים ב AFC

      שלושה קרבות ראש בראש בין הקבוצות הטובות ב-AFC היו במחזור השלישי. בראשון הצליחה אינדיאנפוליס לנצח את הג'אגוארס. לג'אגוארס יש את אחת ההגנות הטובות בליגה והם הצליחו להחזיק את פייטון מאנינג וההתקפה של הקולטס על 0 נקודות במחצית הראשונה ו-14 בכל המשחק, הישג שמעט הגנות יכולות להשיג. הבעייה של ג'קסונוויל היא קודם כל נאיביות - להחזיק את ההתקפה של הקולטס על 0 נקודות אבל לחטוף טאצ'דאון מהחזרה של פאנט זו לא הדרך לנצח את אינדי. גם לאבד את הכדור פעמיים בלי לכפות אף איבוד כדור על הקולטס לא עוזר במיוחד. הבעייה השניה של הג'אגס היא שמרנות. אחרי שבמשך מחצית שלמה הג'אגס רצו ביעילות הם יכלו לגוון את המישחק, לנסות להעיז יותר ולמסור יותר, והם העדיפו להמשיך לרוץ. פייטון מאנינג הוחזק על 3 דאונים ראשונים ו-56 יארדים במסירה בכל המחצית הראשונה. למעשה הוא בקושי שיחק. הנתון המדהים במישחק הזה הוא שהג'אגס החזיקו בכדור במשך 24 דקות מתוך 30 במחצית הראשונה, ועדיין סיימו אותה בשיוויון 7:7.

      את המחצית השניה פתחו הקולטס בסערה: דרייב של 80 יארד ב-3 דקות שהסתיים במסירה של מאנינג לטאצ'דאון של 30 יארד לדאלאס קלארק, וככה, אחרי דומיננטיות מוחלטת במחצית הראשונה, הג'אגס מצאו את עצמם בפיגור, ובסופו של דבר הם הפסידו הזדמנות מצויינת להדיח את אינדיאנפוליס מראשות ה-AFC דרום.

      בשני הפסידו הפאטריוטס לנמסיס שלהם בשנים האחרונות, דנבר. לא שההתקפה של הברונקוס היתה טובה במיוחד, אבל הם ניצלו היטב טעויות בכיסוי של הסקנדרי של ניו-אינגלנד בשביל 2 מהלכים גדולים וזה היה מספיק. ההגנה של דנבר היתה מעולה ועצרה לחלוטין את מישחק הריצה של הפאטס, שעבד מצויין בשני המשחקים הקודמים.

      בניו-אינגלנד צרות על גבי צרות: קודם כל ההגנה מאפשרת מהלכים גדולים שבוע שני ברציפות - אף קבוצה לא תגיע לשום מקום אם ההגנה שלה קורסת ככה. הבעייה השניה היא בעמדת הבועט. ניו-אינגלנד ויתרה על וינאטיירי ולקחה בדראפט בועט רוקי. לכאורה זה רק בועט, אבל זה משפיע על המישחק. אחרי ששתי הבעיטות האחרונות שלו נחסמו כבר לא סומכים עליו. בסוף הרבע האחרון, העדיף בליצ'יק ללכת על דאון רביעי במקום לבעוט שער שדה, לצמצם ל-17:10 ולנסות אונסייד-קיק. לא היה שום טעם ללכת על דאון רביעי מפני שבפיגור של 10 נקודות ממילא צריך להשיג את הכדור פעם נוספת. אבל כשלא סומכים על הבועט אז גם לוקחים החלטות לא נכונות. הבעייה השלישית היא טום בריידי שנראה רע מאוד. מדי פעם הוא מצליח לתת דרייב טוב, אבל רוב הזמן הוא נראה מתוסכל ועצבני. כדי שניו-אינגלנד תעשה משהו העונה היא חייבת קודם כל לקבל בחזרה את בריידי של העונות הקודמות.

      הקרב השלישי ב-AFC הוא המישחק המרכזי של השבוע.

      המשחק המרכזי ומהלכי השבוע

      במשחק דרמטי ורב תהפוכות הצליחו הסינסינטי בנגאלס לנצח את האלופים מפיטסבורג ולהתבסס בראש ה-AFC צפון. מעבר לחשיבות של המשחק הזה במאבק על ראשות הבית , הוא היה חשוב במיוחד בשביל קרסון פאלמר, שנפצע פציעה קשה בברך במשחק הקודם נגד פיטסבורג בפלייאוף של העונה שעברה. פאלמר התחיל את ההתמודדות לא טוב ונחטף כבר ברבע הראשון, אחרי שפיסבורג עלתה ליתרון מוקדם. הוא יצא מהפתיחה הרעה שלו וברבע השני חזר לעצמו בשני דרייבים מרשימים. ברבע השלישי שוב שלטה ההגנה של פיטסבורג שהגיעה לפאלמר כמה פעמים, אבל ברבע הרביעי סגר עניין עם שתי מסירות לטאצ'דאון לטי.ג'יי. חושמנזאדה. פיטסבורג לא נראתה טוב במישחק הזה, בייחוד בהתקפה. 5 איבודי כדור מתוכם 3 חטיפות של בן רותליסברגר בזמנים קריטיים במישחק. ביג בן נראה הרבה פחות חד ועושה יותר מדי טעויות. גם הוא חייב לחזור לעצמו ומהר, אחרת פיטסבורג לא תוכל להגן על התואר שלה.

      המהלך ההגנתי של השבוע: 3 דקות לסיום, במצב של 12:16 למינסוטה, הכדור של מינסוטה. הווייקינגס רצים כל הזמן ומנסים להוריד כמה שיותר זמן מהשעון. המהלך של מינסוטה ברור, הם מנסים לפנות מסדרון בין הסנטר לתאקל השמאלי ולאפשר לטיילור לרוץ משם. שני שחקני הקו של שיקאגו, האריס ואוגונלייה, עוקפים את התאקלים שמולם מצד שמאל. האריס מתקל מאחור את טיילור, הרץ של מינסוטה, הולך ישר על הכדור ומפיל אותו כשאוגונלייה ה-DE בא מהצד ונופל על הכדור. המהלך הזה מאפשר להתקפה של שיקאגו מצב נוח על ה-37 יארד של מינסוטה וההתקפה משיגה את הטאצ'דאון שמנצח את המישחק.

      המהלך ההתקפי של השבוע: צריך קצת אומץ בכדי לנסות טריק פליי ליד האנדזון. ניו-אורלינס מבצעת double-reverse מושלם ליד האנדזון של אטלנטה, כשרג'י בוש מתחיל לרוץ שמאלה אבל מעביר את הכדור לדברי הנדרסון שרץ ימינה וחותך לכיוון האנדזון. ההגנה של אטלנטה קונה את ההטעייה, רצה שמאלה ומשאירה רק מגן אחד מול הנדרסון. אותו מגן היה מתקל את הנדרסון, אבל דרו בריס הקווטרבק הוא זה שחוסם אותו ומפנה את הדרך להנדרסון שנכנס לאנדזון.

      פינת הביזארו: האמת, אין בזה שום דבר מוזר. בסך הכל שחקן עשה את העבודה שלו. מייק פטרסון מפילדלפיה השתלט על כדור שהשמיט הרץ של סן פרנסיסקו על קו 2 היארד של פילדלפיה ודהר עם כל 150 הקילוגרמים שלו לאורך 98 יארד עד לאנדזון של סן פרנסיסקו. כשהוא הגיע לאנדזון אפילו לא היה למסכן אוויר בשביל לחגוג...

      אין לי ספק שברגעים אלו ממש עובדים במרץ באיצטדיון של סן פרנסיסקו לתיקון הסדקים באדמה. מי שבאמת ראוי לגנאי מהמהלך הזה אלו שחקני ההתקפה של סן פרנסיסקו, שיכלו לפחות לנסות לרדוף אחריו ולמנוע טאצ'דאון. אחרי הכל, זה לא היה אסאפה פאוול שרץ עם הכדור.

      דירוג עוצמה (אמיר ציפורי)

      1(2). סינסינטי בנגאלס (0:3) - ניצחון מרשים של הבנגאלס בפיטסבורג. קבוצות גדולות נמדדות בכך שגם ביום לא טוב, הן מוצאות דרכים לנצח.

      2(3). אינדיאנפוליס קולטס (0:3) - אין משחק ריצה? אין בעיה. פייטון מאנינג רושם עוד W עם ריצה נדירה לטאצ'דאון.

      3(4). סיאטל סיהוקס (0:3) - זה לקח שלושה שבועות, אבל סוף סוף ההגנה וההתקפה של הסיהוקס הגיעו למשחק באותו יום. בלי שון אלכסנדר הם יצטרכו תצוגה כזו מהאסלבק כל שבוע.

      4(8). שיקגו ברס (0:3) - למרות ההגנה הדומיננטית, גרוסמן לא יכול לסמוך על ההגנה שתיתן לו הזדמנות נוספת בכל משחק. נציחון חוץ חשוב מאוד לדובים במאבק על ראשות ה-NFC צפון.

      5(1). אטלנטה פאלקונס (1:2) -כרעו תחת נטל הציפיות בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכם.

      6(5). ג'קסונוויל ג'אגווארס (1:2) - הג'אגס קבוצה טובה אבל הם חייבים למצוא דרך לשחק כשווים מול שווים, פיזית ומנטלית, מול פייטון מאנינג וחבורתו.

      7(9). בולטימור רייבנס (0:3) - מקנייר עשה את שלו בדרייב האחרון, אבל כדי שהרייבנס יצליחו הוא חייב להיות הרבה יותר יציב. בינתיים, ההגנה מסתדרת כמעט לבד.

      8(6). ניו אינגלנד פטריוטס (1:2) - כשיוצאים מהבית לעולם האמיתי, זה שמחוץ ל-AFC מזרח, החיים נראים לפתע קשים מאוד.

      9(10). סן דייגו צ'ארג'רס (0:2) - העונה האמיתית של הצ'ארג'רס מתחילה השבוע.

      10(11). מינסוטה וייקינגס (1:2) - ההתקפה של הוייקינגס לא מספיק טובה, אבל נכון להיום מינסוטה היא הקבוצה הכי עקבית בליגה. קודוס לבראד צ'ילדרס.

      11(15). דנבר ברונקוס (1:2) - לשנאהאן יש את המספר של בליצ'יק והפטריוטס בשנים האחרונות.

      12(7). פיטסבורג סטילרס (2:1) - הסטילרס העניקו את הניצחון ליריביהם הגדולים עם טעויות בלתי נסלחות, בטח במשחק בית. שבוע הביי מגיע בזמן לקאווהר וביג בן.

      13(17). ניו אורלינס סיינטס (0:3) - הסייינטס עדיין חשודים בעיניי, אבל הם בהחלט התעלו לגודל המעמד וזה לא דבר של מה בכך. ההגנה שלהם, במיוחד נגד הריצה, נראית על אמת.

      14(12). פילדלפיה איגלס (1:2) - חכמים על חלשים.

      15(14). דאלאס קאובויס (1:1) - הקאובויס צריכים ניצחון בשבוע הבא כדי להיצמד לאיגלס ויש להם סיכוי טוב להשיג אותו מול טנסי.

      16(13). ניו יורק ג'איינטס (2:1) - קופלין יושב כרגע על הכסא הכי חם בליגה.

      סן פרנסיסקו: עסקת חבילה

      17(16). קרוליינה פנת'רס (2:1) - סטיב סמית' חזר, אבל דווקא קייסי הבועט השאיר מעט מהכבוד של קרוליינה.

      18(18). וושינגטון רדסקינס (2:1) - אחחח....יוסטון. בדיוק מה שהרופא רשם.

      19(25). ניו יורק ג'טס (1:2) - מזג האוויר היה נורא, ההגנה הרשתה המון יארדים ואין משחק ריצה. ועדיין, הג'טס יצאו מנצחים. כבוד.

      20(19). סנט לואיס ראמס (1:2) -זו לא אשמתם. הם באמת ניסו להפסיד. באמת.

      21(20). קנזס סיטי צ'יפס (2:0) - הצ'יפס צריכים ניצחון, וביקור של הפורטי ניינרס בעיר הן חדשות לא רעות.

      22(21). בפאלו בילס (2:1) - איך לעזאזל משיגים מאתיים יארד יותר מהיריב ועדיין מפסידים? רגע, מה זאת אומרת איך? אלה הבילס.

      23(23). אריזונה קרדינלס (2:1) - קורט וורנר ודניס גרין מקפידים להשאיר את הקרדינלס שקועים בבינוניות של עצמם.

      24(24). מיאמי דולפינס (2:1) - ושאלה לצופים: באמת אין לכם משהו יותר טוב לעשות ביום שמש נהדר במיאמי?

      25(26). סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2:1)- הרץ האחורי מותח שריר בבטן, הטייט אנד שובר את הרגל ואיש ששוקל מאתיים קילו דופק ריצה של 99 יארד לטאצ'דאון. וכל זה רק במהלך אחד!

      26(22). טמפה ביי באקנירס (3:0) - יאללה ביי.

      27(30). גריו ביי פאקרס (2:1) - מול הליונס העלובים, פארב יכול בשקט להמשיך לשבור שיאים גם עד גיל חמישים.

      28(28). קליבלנד בראונס (3:0) - ת'אמת? פריי ק"ב לא רע בכלל, אבל אין לו משחק ריצה ויש לו חרא של קו התקפה.

      29(27). דטרויט ליונס (3:0) - היינו קרובים, החבר'ה נתנו הכל על המגרש, בלה בלה בלה.

      30(29). יוסטון טקסאנס (3:0) - אתם חושבים שקוביאק מבין עכשיו שלמצוא רץ פותח זו הבעיה הכי קטנה שלו?

      31(31). טנסי טייטאנס (3:0) - בחייאת פישר, מספיק כבר עם השיכור הזה.

      32(32). אוקלנד ריידרס (2:0) - לראשונה העונה, נראו כמו קבוצת פוטבול, ואפילו לא הפסידו.