פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם ביהדות יש התנגדות למנהג ה"כפרות"

      עמותת אנונימוס בשיתוף וגורמי הלכה קוראים שלא לקחת חלק במנהג הכפרות בערב החג, במהלכו מתבצעת התעללות בתרנגולים

      בשבועות האחרונים תלו פעילים דתיים ומסורתיים מטעם "אנונימוס" שלטים עם ציטוטים מפסקי הלכה בבתי-כנסת ברחבי הארץ, בבקשה להמיר את מנהג הכפרות במתן צדקה לעניים.

      לדברי עמותת אנונימוס, מנהג הכפרות משמעותו גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. הטקס עצמו כולל טלטול העופות סביב הראש ושחיטתם. בניגוד לדעה הרווחת, גם בהלכה קיימת התנגדות למנהג הכפרות, שלא הגיעה מהעולם החילוני.

      כך, למשל, התנגדו למנהג רבי יוסף קארו, הרשב"א, הרמב"ן ואחרים. קארו קבע כי "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג" (שולחן ערוך, או"ח ס' תר"ה); הרב חיים דוד הלוי, שהאריך בדברים נגד המנהג בספרו עשה לך רב כתב "ולמה צריכים אנו דוקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים"; רבנים רבים סבורים שהמנהג נראה למעשה כעבודת אלילים. כך, למשל, הרב פנחס זביחי שטוען כי "כל עיקר ענין הכפרות בערב יום הכיפורים אין לו שורש בששת סדרי המשנה".

      ד"ר יעל שמש, מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן טוענת כי "לעומת שחיטת התרנגולים קיים מנהג של שימוש בכסף ונתינתו כצדקה לעניים (פדיון כפרות), הנהוג בעיקר בעדות ספרד. אנו מאמינים שאת יום הכיפורים, יום שבו אדם עושה חשבון נפש ומבקש להרבות בזכויות, לא ראוי לציין במעשה שיש בו התאכזרות כלפי בעלי-חיים. סבלם של תרנגולי הכפרות ראשיתו בתנאי הצפיפות בהם הם מגודלים, המשכו בהובלתם לשווקים בכלובים קטנים ובהמתנה הממושכת בתנאים אלו, וקיצו בהקפות סביב ראשו של מבקש הכפרה ובשחיטה עצמה".

      הרב הקהילתי אדם פראנק, המשמש גם כחבר באנונימוס, אומר כי "יש מחלוקת רצינית בין הפוסקים בכל הנוגע לכפרות, ורבים מהם שוללים את המנהג ממספר טעמים, מלבד כמובן צער בעלי-חיים שכרוך בו. ראשית, משום שבמקורו הוא חיקוי של עובדי כוכבים. שנית, יש בו מעין הקרבת קורבנות, שנאסרה מחורבן בית המקדש. שלישית, זה נותן תירוץ למשתתפים לסמוך על הפולחן במקום לעשות תשובה אמיתית. רביעית, לפי רש"י (מסכת שבת 81 ב') במקור השתמשו לא בחיות אלא דווקא בזריקת צמחים לנהר. חמישית, יותר מועיל ויעיל להשתמש בכסף ולתת אותו כצדקה לעניים. מכל זה נראה שאין הצדקה להמשיך להכאיב לחיות ולהוציא שם רע ליהדות במסגרת מנהג הכפרות".