תושבי כפר שמריהו חלוקים בשל יוזמת בניה

לאחרונה התקבלה במועצה המקומית כפר שמריהו החלטה הקובעת כי תושבים המחזיקים במגרשים בגודל של ארבעה דונם, יוכלו לבנות על שטח זה שלוש יחידות דיור. עם זאת, ההחלטה קובעת כי השינוי לא יחול על יתר המגרשים, רובם ככולם בגודל של דונם אחד, ובעלי מגרשים אלו ייאלצו להסתפק ביחידת דיור אחת, בגודל של 300 מ"ר.

מספר תושבים המתנגדים להחלטת המועצה הגישו עתירה מנהלית נגדה. העותרים, המיוצגים על ידי השר לשעבר עו"ד אברהם פורז, טוענים כי ההחלטה מפלה אותם ומקפחת את זכויות הבנייה שלהם, ודורשים להחיל את הכללים החדשים על כלל תושבי היישוב. העותרים אף טוענים לפגיעה בזכויותיהם מתוקף חוק יסוד חופש האדם וחירותו.

עו"ד בן עמי, המייצג את התושבים המעוניינים בקבלת החלטת המועצה ואת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהרצליה, דורש להשאיר את התוכנית המקומית על כנה על מנת לשמר את צביונו של כפר שמריהו כיישוב יוקרתי ומרווח. לדברי בן עמי, "אין אנו מקבלים את טענתו של עו"ד פורז כי יש לאפשר לכל התושבים להקים יחידות דיור על שטחם, כי אז ייחודו וצביונו השקט והירוק של כפר שמריהו ייפגע".

לעומתו טוען עו"ד פורז, כי "באופן היסטורי היו מגרשים בגודל דונם ומגרשים גדולים יותר, שיועדו לחקלאות, עליהם הותר להקים מבנה חקלאי בנוסף ליחידת דיור אחת. תוכנית המתאר הארצית אומרת שגודל מגרש מינימלי במחוז תל-אביב, אליו שייכת מועצה אזורית כפר שמריהו, הוא דונם אחד, ועליו יש לבנות לפחות שלוש יחידות". לדבריו, יש לאפשר לתושבים בעלי שטח של דונם אחד את אותן אופציות שנותנים לתושבי יישובים עירוניים כמו הרצליה פיצוח, הסמוכה לכפר שמריהו.

עוד אמר פורז, כי יש במצב הנוכחי שני אבסורדים. הראשון שבהם הוא שההחלטה קובעת גודל מגרש מינימלי של 4 דונם לבניית יותר משתי יחידות דיור, שהוא, לדבריו, גודל עצום שאין לו מקבילה ביישובים עירוניים במחוז תל אביב. השני הוא שההחלטה קובעת כי מותר להקים על מגרשים בגודל של ארבעה דונם מבנים חקלאיים, דבר שאין לו כל אחיזה במציאות לאור תגובתם המשוערת של התושבים לו היה מנסה מי מהם להקים על השטח ברשותו משק חקלאי, בצורת לול תרנגולות, רפת פרות, אורוות סוסים או כדומה. לפי דרישת עו"ד פורז, יש להשוות את תנאי תושבי כפר שמריהו לאלו של כלל היישובים במחוז תל אביב, ולפיכך לאפשר בניית שלוש יחידות על שטחים בגודל דונם אחד.

בתגובה לדברי פורז אמר עו"ד בן עמי כי כפר שמריהו נמצאת תחת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ולא תחת עיריית תל אביב וכי גם בתחום השיפוט של הוועדה המחוזית אין אחידות בתוכניות המתאר. לכל רשות במחוז, לטענתו, תוכנית מתאר משלה, השומרת פעמים רבות על צביון היסטורי של שכונות ומועצות אזוריות. לדבריו גם בתוך הערים במחוז תל אביב יש שכונות אשר תוכנית המתאר בהן שונה בשל צביון היסטורי שמבקשים לשמרו.

בן עמי אמר עוד שהשטחים המדוברים נמצאים בתוך ליבת היישוב, שם אין אפשרות לבנות משקים חקלאיים, וכי יש לשמור על צביונם הכפרי של שטחים אלו אף אם אין אפשרות מעשית לשימוש חקלאי שם. "היישוב מורכב מוותיקים שלא מוכנים שהכפר יהפוך לפרוייקט נדל"ני", אומר בן עמי, בעוד שפורז, לטענתו, מייצג את המעמד הבינוני-גבוה, ומעוניין ליצור מצב שבו צביונו של הכפר יופקר לטובת רווח אישי של מספר תושבים. בן עמי הוסיף כי המועצה מחויבת לסטנדרט ציבורי ולא אמורה לשרת רק צרכים אינדיבידואלים.