מאת רחביה ברמן
"אז מה? שחקן מת באמצע אימון ולאף אחד לא ממש אכפת?" שאל אותי העורך אחרי ששלחתי ידיעה נרגשת על הלווייתו של קורי סטרינגר, שחקן פוטבול מצטיין שמת בשבוע שעבר לאחר סיבוכים ממכת חום שבה לקה במהלך אימון. ניסיתי להסביר לו שזה לא בדיוק ככה, ושמדובר באנשים מאד גדולים, שמתאמנים פעמיים ביום, ברפידות וקסדה, באחד הענפים התובעניים בעולם, בחום היוקד של חודש אוגוסט שבו נערכים מחנות האימונים. הוספתי שעד לפני כ-15 שנה נהגה בליגה מסורת מפגרת של משמעת מים, ושעד היום שחקנים מתביישים להודות בקשיים, הן בגלל תדמית המאצ'ו והן בגלל החשש לאבד את המקום בהרכב או בסגל. לאור כל זה, אמרתי, יש כאלה שמתפלאים רק שזה המקרה הראשון מסוגו ב-81 השנים מאז ה-NFL יצאה לדרך.
אז הוא אמר שעל אחת כמה וכמה, והוסיף שזה רק מראה כמה שספורטאים הם בעצם עבדים של המערכת וכל מיני דיבורים כאלה שנשמעו לי קצת קיצוניים. אבל הוא העורך, אז הלכתי לחפור קצת יותר עמוק וגיליתי שאכן, ארבעה ימים לאחר האסון מתבשלת לה פרשייה קטנה. במרכזה עומדת השאלה עד כמה בטוחים תוספי המזון והורמוני הגדילה שלוקחים ספורטאים רבים, ובעיקר שחקני קו בפוטבול, כדי להגיע לממדים ההולכים וגדלים הנדרשים בתפקיד. אבל הסוגיה העמוקה יותר היא המערכת שבכלל דוחפת נערים וגברים צעירים לנפח את ממדיהם במידה די מפלצתית, והכל בשם הספורט, תחום עיסוק שאמור לקדש את בריאות הגוף.
נתחיל מהעובדות. קורי סטרינגר היה בן 27 במותו, גובהו היה 1.93 והוא שקל למעלה מ-150 קילו. איש גדול זו לשון המעטה. מי שקצת מתמצא בפוטבול יודע שכשחקן קו התקפה, סטרינגר לא היה חריג. לפני חמש עשרה שנה אפשר היה לספור על כף יד אחת את מספר השחקנים שמשקלם עלה על 300 פאונד (136 קילו). היום שחקני קו התקפה שמשקלם נמוך מזה הם הזן הנדיר. גודל כזה, במיוחד כשהוא מורכב מאחוזי שומן גבוהים ומכוסה בריפוד רב וקסדה, יוצר עומס ניכר מאד על מערכות הגוף השונות, במיוחד על הלב. ברחבי הליגה, וגם מפי אנשים שהם בשר מבשרה, מתחילים דיבורים על כך שגודלם של שחקני הקו אינו טבעי, אינו בריא ומושג בדרכים מפוקפקות.
טרי ברדשאו, הקווטרבק האגדי שלקח ארבעה תארי סופרבול בפיטסבורג בשנות ה-70', אומר חד וחלק: "הם גדולים מדי. איך אתה יכול להיות בכושר כשהבטן שלך רוטטת כמו ג'לי?" עוד אחד שמודאג הוא ד"ר דון קאטלין מאוניברסיטת UCLA, שעורך בדיקות סמים עבור הועד האולימפי הבינ"ל ועבור ה-NFL. קאטלין דווקא משבח את תוכנית גילוי הסטרואידים של הליגה, בה נבדק השחקן הממוצע שבע פעמים בשנה, אבל ממדיהם ההולכים וגדלים של שחקני הקו כופים עליו להודות שמשהו כאן לא בסדר.
החשוד הראשון הוא הורמון הגדילה האנושי, שנכון לעכשיו הליגה פשוט אינה מצוידת לגילויו. בנוסף לכך ישנם שלל תוספי מזון שאינם נמצאים תחת שום פיקוח, והשימוש בהם הולך ומתרחב. מחקר של אוניברסיטת צפון קרוליינה גילה שמאז 1995 מתו 18 שחקני פוטבול ברמת המכללות והתיכונים ממכות חום.
מלגה בכל מחיר
קורי סטרינגר היה המקצוען הראשון, אבל השחקנים מתחילים להשתמש בתוספים שונים כדי להגדיל את נפחם האישי הרבה לפני שהם מגיעים לרמה המקצוענית. הבעיה היא שראיות בשטח מרמזות שתוספי המזון וההורמונים הללו פוגעים ביכולת הגוף לפלוט חום. אבל מה זה סכנה בריאותית רצינית אבל לא לחלוטין מוכחת, שמוכחשת כמובן בתוקף על ידי יצרני החומרים הללו, לעומת הלחץ הסביבתי להצטיין והלחץ הכלכלי להשיג מלגה?
בסמינר נגד סמים בספורט שנערך לא מכבר במנהטן סיפרו תלמידי תיכון על אווירה שדורשת, ברמיזה או במפורש, ששחקני קו יגדלו ככל האפשר, בכל דרך אפשרית. תלמיד אחד סיפר על פוסטרים של ארנולד שווארצנגר ושריריו המלאכותיים שנתלו לצד מודעות של תוספי מזון, שמבטיחות צמיחת שרירים מואצת. אחר סיפר על תלמידים הקונים סטרואידים והורמון גדילה אנושי מסוחר הסמים שמוכר להם מריחואנה. נערה אחת מטקסס חולת הפוטבול סיפרה על אווירה מוקצנת כל-כך, עד שמעודדות נדחפו להשתמש בקריאטין, תוסף מזון שמגדיל שרירים.
רופא אחד סיפר על הורים שביקשו ממנו לרשום סטרואידים לבנם כדי שיצליח לקבל מלגה למכללת נוטר דיים הנחשבת, ואת העניין כולו סיכם תלמיד אחד שאמר: "אם אתה לא שוקל 300 פאונד ולא מסוגל לדחוק 400 פאונד (180 קילו), לא תמצא מי שישלם על החינוך שלך".
כל זה לא אומר שקורי סטרינגר ז"ל רכש את המסה שלו בדרכים לא כשרות, אבל כמו שאמר ד"ר קאטלין: "אם תהיה עלייה משמעותית במקרי המוות ממכת חום, זה יהווה סימן מדאיג מאד לגבי תוספים. זה הדבר העיקרי שהשתנה בשנים האחרונות".
יש רופאים אחרים שטוענים כי הקשר בין תוספי מזון להתחממות יתר אינו מוכח מדעית, אבל לא צריך להיות דדי בן דיין כדי לדעת שתוספי מזון, בלי קשר לשאלה אם יש בהם ממריצים בלתי חוקיים, יכולים לגבות מהגוף מחיר יקר.
לא בסדר היום של הליגה
ומה אומרת הליגה? הקומישינר הוציא מזכר ל-31 הקבוצות ובו הוא "קורא בתוקף" לכל קבוצה בנפרד לבצע סקירה של הנהלים למניעת תשישות ופגיעות אחרות כתוצאה מחום. המזכר גם מבצע כסת"ח בדיעבד כשהוא מציין שמאמני הכושר והרופאים של הקבוצות נפגשו בקביעות בשנים האחרונות כדי לדון בסוגיה הזו.
אבל מושג כלשהו על יחס הליגה למותו של קורי סטרינגר אפשר לקבל מהעובדה שהידיעה כבר ירדה מסדר היום של אתר הליגה. לא ממנה תבוא היוזמה לרפורמה מקיפה. זה יצטרך לבוא מגופי צרכנים, ממחוקקים, מרופאים, ואפילו מהורים, שיצטרכו להפנים ששום מלגה לא שווה סכנת מוות.
אם מותו המיותר להחריד של קורי סטרינגר אדם אהוב ונדיב שתרם רבות מזמנו לקהילה יביא סדר כלשהו לתחום המופקר של תוספי המזון, גם זה משהו. אבל אם הוא יצליח לעורר דיון מהותי בסוגיית קצב הגדילה הלא טבעי של ספורטאים בעמדות מסוימות, זו תהיה המורשת האמיתית שלו.