בינוני מינוס

נתונים חדשים אותם אסף האגף לכלכלה במשרד הבריאות מצביעים על מצב קשה של מערכת הבריאות בישראל. המשרד השווה את הנתונים ביחס לארגון המדינות המתועשות, הכוללות מדינות מערביות באמריקה, אירופה ואוסטרליה. מהנתונים עולה כי מצב הבריאות בישראל בכי רע, בעיקר בגלל הזנחה הנובעת מגירעון תקציבי מתמשך.

האוכלוסיה בישראל הינה מהצעירות ביותר מבין הארצות הנסקרות: אחוז בני ה-65 ומעלה בישראל גבוה רק מבמקסיקו, טורקיה וקוריאה. תוחלת החיים של הגברים בישראל בין הגבוהות בעולם: 76.3 שנים, אולם תוחלת החיים של הנשים בישראל נמצאת בחלק התחתון של הרשימה, 80.3 שנים.

שיעור תמותת התינוקות בישראל גבוה אף הוא, אם כי אינו מהגבוהים בעולם. על כל אלף לידות חיות, נולדים בישראל 5.9 תינוקות שנפטרו. שיעור תמותת התינוקות הנמוך בעולם נרשם באיסלנד - 2.6 לכל אלף לידות, והשיעור הגבוה בעולם הינו בטורקיה, שם מתים 37.9 תינוקות לכל אלף לידות.

שיעור מיטות האישפוז בארץ נמוך: על כל 1,000 תושבים יש בארץ 2.3 מיטות, מעט מאוד בהשוואה לגרמניה, שם יש 7 מיטות על כל 1,000 תושבים, או צ'כיה, 6.7, והונגריה, 5.8.

הישראלי הממוצע עורך 7.1 ביקורים אצל הרופא בשנה, מספר בין הגבוהים בעולם. לרשות כל אלף תושבים, עומדים בישראל 3.6 רופאים ו-5.5 אחיות, הממקמים גם כאן את ישראל בין המדינות בעלות שיעור בעלי מקצוע רפואי גבוה. מתוך סך כל המועסקים במשק, עומד אחוז המועסקים בשירותי בריאות על 6.8.

לדברי יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, משך האשפוז בישראל הוא מהקצרים בעולם דבר המביא לאשפוזים חוזרים. "העומס במערכת הבריאות קשה מנשוא, רופאים מתקשים לתת לחולים את מלוא תשומת הלב והמחלקות הפנימיות בבתי החולים נמצאות באי ספיקה מתמדת", אמר בלשר. "מספר המיטות בבתי החולים לכל אלף איש נמוך אף יותר מזה שהיה קיים לפני 20 שנה".


גם רמת השירות נשחקת: תורים ועומס במרפאות יצרו פריחה חסרת תקדים של מערכת הרפואה הפרטית. אם בשנת 1991 פני 8 אחוזים מהישראלים לרופאים פרטיים, ב-1996 עלה שיעורים ל-40 אחוז. הגירעון המצטבר לקופות עומד על 1.3 מיליארד שקלים חדשים ושחיקת עלות הסל מגיעה לכדי 3 מיליארד שקלים חדשים.