בז'רגון התקשורתי המונח "אמברגו" הוא מעין הסכם ג'נטלמני במערכת היחסים שבין יחצני"ם ועיתונאים, לפיו אין לפרסם ידיעה שקיבלת את פרטיה מאיש יחסי הציבור טרם המועד שנקב. בשנים האחרונות ניתן לראות שימוש הולך וגובר של אנשי יחסי ציבור ודוברים באמברגו. זאת, בעיקר בשל התחזקות והתרבות המדיה האינטרנטית. העיתונות המקוונת עובדת ללא דד ליין, ומפרסמת דברים אונליין. דבר העלול ליצור תסכול בקרב מערכות הפרינט המסורתיות, שחשות לעיתים רבות כי הן מפרסמות "חדשות של אתמול".
גורמים בתעשייה אומרים שכך, באמצעות האמברגו, מבקשים אנשי יחסי הציבור להבטיח ללקוחותיהם - בעיקר במקרה של ידיעות בעלות סדר חשיבות גבוה - חשיפה מירבית בכלי התקשורת - הן האינטרנטית, הן המשודרת והן המודפסת.
הניזוקים העיקריים מידיעות עליהן יש אמברגו, הם בדרך כלל ערוצי האינטרנט, ומדיות המדווחות בערב כדוגמת העיתון גלובס, ומהדורות החדשות בטלויזיה. על כן באחרונה "אכיפת" האמברגו הפכה לבעייתית. היו לא מעט מקרים בהם קצה נפשם של כתבי האינטרנט, וידיעות פורסמו על אף אמברגו.
כך היה כשהועברה הידיעה על רכישת 9% מערוץ 10 על ידי תאגיד המדיה ניוז קורפ. הכתבים נדרשו לפרסם את הפרטים רק בבוקר למחרת, ביום שישי. אולם עוד באותו ערב פורסמה הידיעה באתר האינטרנט של "גלובס". בגלובס טענו שהפרטים היו בידיהם עוד לפני שהידיעה הועברה על ידי משרד יחסי הציבור של ערוץ 10.
טקס פרסי הטלויזיה ששודר לפני יותר משבוע צולם מראש. כל תוצאותיו הוטל אמברגו עד לתום השידור בטלויזיה, אולם באתר Ynet פורסמו התוצאות עוד לפני השידור. דוגמה נוספת היא הידיעה לפיה דרכיהם של הליקון וג'קו אייזנברג יפרדו גם כאן Ynet לא הלכו לפי תכתיבי משרד יחסי הציבור.
לפעמים צריך לקחת צ'אנס
עורך בכיר באתר אינטרנט מתאר את העבודה מול "האמברגו": "זה לא הוגן לפרסם משהו שהועבר עם בקשת אמברגו בטרם עת, כל עוד לא היה לך את המידע הזה קודם. כל עורך או כתב צריך להיות ישר עם עצמו, ולהתנהל בהגינות מול יחסי הציבור. אין לנו רצון לפגוע בעבודתם של אנשי היח"צ, עיתונות האינטרנט מתמצבת כדומיננטית יותר ויותר בשנים האחרונות גם ללא מינון הידיעות שבאמברגו, שהוא כמעט זניח בשטף האינפורמציה שאנו מעבירים".
"הקושי הוא בריבוי כלי התקשורת, בעיקר אתרי האינטרנט". מספרת אשת יחסי ציבור, "כתבים מרגישים שעליהם לא חלים חוקים ומאידך יש יותר פעילות בתחום יחסי הציבור מול כלי התקשורת"
אשת יחסי הציבור, עטרה ישראלי שעוסקת בתחום תקופה לא מבוטלת, מתייחסת לקושי שנוצר עם התחזקות המדיה האינטרנטית אולם עושה צעדיה דווקא לעברו: "היום אתרי האינטרנט מאוד מתחזקים. באופן אישי אני מעדיפה לעבוד הרבה פעמים רק עם אתרי האינטרנט ופחות עם הפרינט, אולם עדיין קיימת תחושה שהפרינט יותר חזק על כן ממשיכים (בשיטת האמברגו א.ש)"
היות והאמברגו בתקשורת הוא במהותו הסכם ג'נטלמני, לא אחת נוצר קרע כשאחד הצדדים לא מכבד אותו: "עשיתי יחסי ציבור לפרס הקולנוע הדוקמנטרי מטעם הרשות השניה" מספרת ישראלי, "הטקס התקיים אחר הצהריים, הודעתי לכולם וביקשתי לפרסם את התוצאות עם הפרינט היה אתר אינטרנט שלא הסכים. שמו אותי במקום לא נעים, היו חילופי דברים לא קלים ועד היום הקשר רעוע. ציפיתי להוגנות כמו שכולם היו מספיק הוגנים".
אבל כאמור ישראלי מקבלת כיום בהבנה את התחזקות האינטרנט "כשמוציאים הודעה עם אמברגו צריך לקחת צ'אנס שהאתרים יפרו את זה. תלוי בחשיבות הידיעה, אם הידיעה מספיק חשובה לפרינט לא יעניין את העיתונים אם התפרסם באינטרנט".
האמברגו עוזר?
"למשרדי יח"צ תמיד יש שאיפה שהידיעה תתפרסם בכל מקום בו זמנית. בפועל, זה לא קורה".
כאמור, האמברגו נועד בעיקר למען מהדורות הפרינט (העיתונים). עורך בכיר במעריב מסביר את מה שנראה לדעתו כרצונם של משרדי יחסי הציבור להמשיך ולתת קדימות לעיתונים: "משרדי יחסי הציבור חושבים שהמדיה המודפסת היא בתפוצה גדולה יותר. אמנם האינטרנט בעלייה אבל לדעתם הוא עדיין משני. בנוסף, בסופו של דבר האינטרנט מדפיס הכל. למהדורה המודפסת יש מקום מוגבל לכן כשהיחצ"ן נותן קדימות לפרינט הוא אינו מפסיד כלום".
"כשיחצ"ן פונה אליי ויש ערך עיתונאי לידיעה, הדרישה שלי היא לראשוניות או בלעדיות. אם אייטם יובלט ויפורסם באינטרנט הוא לא ייכנס אצלי. אני מצידי לא אתאבד על אייטם יח"צ. זה אינטרס שלהם להטיל אמברגו, אני לא אפסיד מזה, מקסימום אפסיד ראיון עם נינט . מהותי, זה לא. אני חושב שהם צריכים אותנו יותר משאנחנו אותם".