מעולמי למקומי

בשנים האחרונות, אנו עדים למשבר עמוק בכלכלה העולמית, בעקבות התמוטטות כלכלות מקומיות באסיה, ברוסיה ובדרום אמריקה. השוק העולמי נהיה יותר ויותר פגיע והפכפך. תהפוכות כספיות בצד השני של העולם גורמות לאבטלה ליד הבית. אין כמעט יום שחולף בעולם המערבי בלא סגירת מפעל נוסף או מיזוג חברות - ועוד אבטלה.
כשכשלונות הכלכלה הגלובלית נגלים לעין בצורה גדלה והולכת, כל מה שיש למנהיגים שלנו להציע הוא 'עוד מאותו דבר' - במילים אחרות, עוד 'סחר חופשי'. הם עדיין מאמינים שליברליזציה של מסחר והון תיצור תעסוקה ותעלה את תנאי המחיה במדינות העשירות והעניות. הם עדיין מאמינים שתחרות בינלאומית היא הדרך קדימה. הם עדיין מאמינים בגלובליזציה.

"הגלובליזציה אינה בחירה מדינית, היא עובדה " - ביל קלינטון. הגלובליזציה "בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לעצירה" - טוני בלייר.

העלון הזה מציג טענה שונה מאוד. כפי שאנו רואים זאת, גלובליזציה היא מירשם לאסון כלכלי, סביבתי ותרבותי. בכל מקום, כלכלות מקומיות וארציות מנוצלות ע"י הפעילות של משקיעים עשירים ומסובסדים ותאגידים רב-לאומיים. גלובליזציה, לא רק שאינה מביאה לשגשוג, אלא למעשה גורמת ל-"מרוץ לתחתית" (מושג שניתן לאופן שבו ממשלות נאלצות להתעלם מתקני איכות סביבה וזכויות סוציאליות הקבועים בחוק, כדי לפתות חברות רב לאומיות להשקיע במדינה) - המאיים לרושש אנשים ולפגוע בסביבה בכל פינה בעולם.
החדשות הטובות הן שלא משנה מה יגידו ביל קלינטון וטוני בלייר, אנחנו יכולים לעשות משהו בנושא זה. הכלכלה הגלובלית היא תוצאה של מדיניות מכוונת; היא אינה בלתי נמנעת, ניתן לשנות כיוון.

כסף ותאגידים רב-לאומיים
המוצר העיקרי בשוק העולמי אינו משהו שניתן ללבוש או לאכול- זהו כסף. בכל יום בשנה מהמרים על כ- 1.3 טריליון דולר בשווקי המטבע הבינלאומיים. על פי הבנק העולמי, 95% מפעילות זו היא אך ורק ספקולציה, מה שהוביל משקיע ניו-יורקי בולט להגיד שמערכת ההון הנוכחית היא "סכנה גדולה יותר ליציבות מנשק אטומי."

כל מערכת ההון הנוכחית מבוססת על בנקאות, הלוואות וחובות. זה נותן יתרון משמעותי ולא צודק לתאגידים רב לאומיים על חברות קטנות ובינוניות. על חברות להמשיך ולהתמזג כדי להשאר רווחיות, כשהתוצאה היא שרוב התאגידים הרב לאומיים הם למעשה מונופולים וחלק מהם גדולים וחזקים יותר ממדינות.

• מתוך 100 היחידות הכלכליות הגדולות בעולם כיום, 51 הם תאגידים רב לאומיים ו49- הם מדינות.
• המכירות של "ג'נרל מוטורס" ו-"פורד" גדולות מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של כל מדינות הסהרה באפריקה.
• כמעט כל המוצרים החשובים כמו קפה או כותנה נשלטים ע"י שש חברות או פחות.

תאגידים רב לאומיים חופשיים למקם את פעילותם היכן שהם מוצאים את "אקלים ההשקעה" הטוב ביותר - כלומר את המשכורות הנמוכות ביותר וההגנות הנמוכות ביותר על עובדים ועל הסביבה. התוצאה היא שבזמן שהרווחים מרקיעי שחקים לאליטה קטנה, העתיד נראה קודר עבור כל השאר.
בשעה שחברות קטנות הפועלות בתוך המדינה משלמות מיסים כרגיל, תאגידים רב לאומיים יכולים להזיז את הנכסים שלהם בהתרעה קצרה, בכדי להמנע ממס. כתוצאה מכך אובד מקור הכנסה למדינה וכוחן של הממשלות נשחק. בכל רחבי העולם, ממשלות מציעות באופן חוזר הטבות לתאגידים כדי שלא ילכו למקום אחר.

משרות
בכלכלה הגלובלית, העבודה נמצאת תחת איום מתמיד. כיום, המעסיק הגדול ביותר בארצות הברית אינו ג'נרל-מוטורס או IBM, אלא חברות כוח האדם הזמני. מספר המובטלים בצרפת עלה מפחות מחצי מיליון ל5- מיליון במהלך 20 השנים האחרונות - תקופה שבה היתה עליה של 80% בתל"ג. בקיץ 1998, צפון מזרח אנגליה, שנתפסה תמיד כיעד מבוקש להשקעות, סבלה מסגירות חוזרות של מפעלים בבעלות זרה.
בדרום (במדינות העניות), העבודה במפעלי היזע (sweatshops) שמייצרים מוצרים לשווקים העולמיים מציעה רק מעט יותר מהדרוש כדי לשרוד. המשכרות מינימליות, בעוד שתקנות רווחה ואיכות סביבה לרוב אינן קיימות.

מזון
יותר מכל תחום אחר, השפעת הגלובליזציה ניכרת על התחום של אספקת המזון. הארוחה הממוצעת עוברת כיום אלפי קילומטרים לפני שהיא מגיעה לצלחת. השום בסופרמרקט בצרפת מגיע מצ'ילה, בעוד שבבריטניה נמכרים תפוחים מניו-זילנד במחיר נמוך יותר מאלו שגדלים במרחק חצי קילומטר.
אין זו דוגמה של השוק החופשי בפעולה, אלא התוצאה של סובסידיות ענק שמטרתם קידום הסחר הבינלאומי. עסקים גדולים נהנים כיום משליטה כמעט מלאה בתחום גידול והפצת המזון. באותה עת, חוות קטנות ובינוניות נדחקות הצידה- אפילו שהן מספקות יותר מקומות עבודה ועושות שימוש טוב יותר באדמה.
הגרוע מכל, אנחנו כבר לא יודעים מה יש באוכל שאנו אוכלים. ב5- השנים האחרונות, העולם המערבי היה עד להתפרצויות של חיידקי קולי וסלמונלה ובריטניה נאלצה להתמודד עם ה BSE או "מחלת הפרה המשוגעת". למרות חששות מצד המדענים והנגדות רחבה של צרכנים, התאגידים הרב לאומיים מכניסים מזון מהונדס גנטית, הצופן בחובו איום ל 'זיהום גנטי' בלתי הפיך. כשהאיחוד האירופאי מתנגד לשיווק תוצרי בקר שמטופל בהורמונים מחשש לגרימת סרטן, הוא מואשם על ידי ארגון הסחר העולמי בהצבת "מחסומים לסחר".

הסביבה
עוד מסחר פירושו עוד נסיעות- וזה אומר עוד זיהום. בדיוק בזמן שהמדענים הבינו ששינוי אקלימי הוא איום ממשי וחשוב, הדורש הפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה, הגלובליזציה תובעת להשתמש בכמויות גדלות יותר של חומרי דלק פחמניים. ב1997- המנהיגים הפוליטיים חתמו על אמנה בקיוטו להפחתה עולמית בכמות הפליטות של גזי חממה, ובאותו זמן עודדו את המסחר הגלובלי שיגביר את הפליטות.
הגלובליזציה פשוט לא מסתדרת עם קיום בר קיימה עם הסביבה. בתחום האיחוד הארופאי בלבד, מתכננות הממשלות לסלול עוד 45,000 קילומטרים של כבישים חדשים. הפוליטיקאים מכל העולם מספקים את התשתית הנחוצה בכדי להתמודד עם הכפלה במספר הטיסות בתחילת המאה הבאה. בו בו זמן, בסין, מספר המכוניות צפוי לגדול פי 10 בעשרים השנים הבאות.

המרכז הבריטי