אור בקצה הווגינה

שלום לך, יו"ר איגוד הגניקולוגים

אתה יודע איך זה נראה מהצד השני של המיטה: אישה כורעת ללדת, פסוקת רגליים הנקשרות לתומכים המונפים אל על - ברצועות מעקצצות ו... צורחת מכאבים. אתה עם המיילדת ואולי כמה רופאים מתמחים ניצבים מהעבר השני וממתינים לראש היילוד.

בין לבין, אתם מלווים את הטקס המשפיל הזה בקריאות: נו, נו, תלחצי כבר, עוד, עוד... קדימה, קדימה ו... דם, הרבה מאד דם שזורם שם. ובלהט הלידה – חותכים בלהב מנתחים בבשר החי בחלק ההוא של היולדת, כדי שהרך הנולד יישלף ביתר קלות ולאמא הטרייה יכאב פחות.

על זה אמרה התורה: בעצב תלדי בנים.

לא התפלאתי לקרוא השבוע כי אתה בין אלו הניצבים חסרי אונים מול הביקוש הגובר ללידות יזומות בשנים האחרונות. לדעתך "תוך זמן קצר נגיע לקריסת המערך המיילדות בארץ", כי חדרי הניתוח פשוט לא יעמדו בעומס.

ואני חייבת לומר לך, שאני מאד בעד לידות בניתוח קיסרי ושלדעתי האנטי של המערכת קשור יותר, ככל הנראה, בעובדה שכיום אין צורך לשלם עבור ניתוח קיסרי תשלום מיוחד. אולי אף מדובר בבאג בסל הבריאות, מכיוון שכיום ניתוח קיסרי ניתן בישראל חינם לכל אישה המעוניינת בו. מדינת ישראל נושאת בנטל עלויות הניתוח, כמו גם בעלויות הנלוות של האישפוז וכו'. לא אחטא כשאומר שאם הדבר היה מחויב בתשלום, בוודאי היו כמה בדרך שגוזרים קופון רווי שקלים או דולרים ועושים גם לביתם ולחשבון הבנק שלהם.

יש יתרונות בניתוחים קיסריים ואלו ממוקדים בהגנה על רצפת אגן האישה, הימנעות בבעיות עתידיות כמו בריחת שתן, ואי שליטה על הסוגר הנוסף, הימנעות מסיכונים הנוגעים במצוקת עובר בלידה ומסיכוני לידת מכשירים ועוד.

בנוסף, תאריך, שעה ומשך הניתוח ידועים מראש, סוגיה חשובה לאישה ולצוות הרפואי המאפשרת תכנון מראש. החסרונות מעטים: זיהומים וכמובן היעדר חוויית הלידה.

למעלה מאחוז מהנשים שילדו בישראל בשנה האחרונה ילדו בבחירתן הן - בקיסרי אלקטיבי, ללא סיבה רפואית כלשהי. נשים רבות כיום מעדיפות ניתוח קיסרי קבוע מראש ונטול צירים, גם אם אין להן או לעובר בעיה או סיבה מיוחדת. כמובן שאין להתעלם מהעובדה שגם בלידה טבעית וגם בקיסרי קיימים סיכונים. אך המצב שבו מתרחש סיבוך במהלך לידה שהתחילה כרגיל, מעביר את היולדת לחדר הניתוחים והתוצאה לא תמיד מרנינה ומכאן העדיפות לא להסתכן ולהגיע ישר ללידה קיסרית.

יש הטוענים, ואין לי נגדם מאום, שניתוח קיסרי הוא מסוכן יותר מלידה ווגינלית והוא גם יקר ויש בו אולי אף סיכונים מצטברים ליולדת ולילוד. אך אין המצב שונה בהרבה מלידה רגילה. גם בלידה רגילה יש נשים שנפגעות וילדים שנותרים נכים. הבעיה קו האמצע היותר נכון עבור שני הצדדים: היולדת והילוד ולא הרופאים. כי אין זה משנה כמה עבודה נדרשת מבית החולים כדי לעמוד בעומס, חשובה המטרה: פחות כאבים ויולדת מרוצה.

רק מי שהייתה/היה (?) בצד השני יודע/ת כמה לא נעימה ההתבהמות הזו בפרהסיה, אל מול סוללת הצוות הרפואי כשבעצם יש חלופה כל כך אסטטית ופחות כואבת; ואפילו הייתי אומרת: נעימה וקלה.

נכון, יש טווח החלמה מעט ארוך יותר, אך גם בלידה רגילה לא ממש נעים להסתובב עם תפרים בווגינה, על כל מה שמתלווה לכך, בימים שלאחר הלידה. גם זה ניתוח וגם זה ניתוח, אלא שזה מלמעלה אין בו השלכות משפילות ומבזות כמו בזה שמלמטה.

רק אישה תבין את מה שעובר על יולדות. זו לא חכמה לשבת במשרד ממוזג או בחדר הרופאים ליד חדר היולדות לשמוע בנחת את הצרחות וא"'כ לטעון שחדרי הניתוח נסתמים. אולי אם הדברים היו יותר נעימים, יותר מכובדים ופחות מבזים בחדרי הלידה הטבעית לא היינו מגיעים היום למצב שבו צעירות רבות מוכנות ללדת הרבה ילדים – אבל בסטייל.

אז מה אם בתורה נכתב ש"בעצב תלדי בנים"? מי אומר שכך חייבים להיות היום פני הדברים כשאנו במילניום השלישי?

ולמה ללכת על העוקם אחרי הלידה, לשבת על גלגלי גומי כדי שלא יכאב שם ולהתקשות בצרכי היום יום. אם יש דרך אחרת – ואישה הרה מעוניינת בה – אז למה לא?

ורק עוד משפט קצר. חברתי הטובה נשלחה הביתה,(כן. הביתה) בלידה שלישית עם פתיחה של 3 אצבעות כי היה יותר מידי עומס בחדר הלידה. בחדר האמבטיה, לעיני שני ילדיה הקטנים ובעלה, התינוקת יצאה לאוויר העולם. לא הספיקה לאמר ג'ק רובינזון והנה היא אמא לעוד ילדה. אבל אם מישהו היה מבין את עצמת הסיכון והיה נעתר לבקשתה – ניתוח קיסרי, החיים היו נראים אחרת והטראומה לא הייתה מגיעה למה שהגיעה.

לכן, רק מי שילדה יודעת מה טוב לה. רפואה לחוד, מחקרים לחוד ו... הגישה הכלכלית של מערכת הבריאות לחוד.

ולא ברור לי אחרי הכל, האם העדפתכם לחזור ללידה הטבעית מקורה בשלום היולדת והיילוד, או מהדאגה לחשבון הבנק שלכם. ואולי הפתרון הוא שיותר רופאות נשים תקבלנה החלטות בתחום הגניקולוגיה, במקום 20 אחוזים כיום, ואז, אולי, יעלה האור בקצה הווגינה.