נהג מונית בן 54, אדם גדול עם ראש מגולח, ישב לצד מיטת בית החולים בקייפטאון, [[דרום אפריקה]]. שבעת פצעי הירי ברגלו ניכרים מבעד לשמיכה המכסה אותו. הוא עלול לאבד את כף רגלו, אך זה לא מדאיג אותו. "אל תפרסם את שמי בעיתון", אמר. "אם אני אראה את שמי, אני אהיה זה שאחראי על מותי".
נהג המונית הזה הוא אחד מייצג מיני רבים. לאחר כמה שנים של רגיעה, מלחמת נהגי המוניות ניצתה בשנית. בשני העשורים האחרונים, בעלי מוניות בדרום אפריקה ונוסעיהם נהרגו ונפצעו בקרבות גרילה משונים.
היריבים הם קרטלים שונים אשר שולטים בחברות מיניבוסים או "קומבי", רכבים המשמשים להסעת נוסעים. נהגי הקומבי והמיניבוסים, מהווים חלק ניכר מהתחבורה הפנימית במדינה. רבים מהם פועלים בניגוד לחוק וללא היתר, וחלקם משתלטים על מסלולים של אחרים כדי להשיג יותר לקוחות.
הקרטלים מתחרים בעיקר על שליטה בדרכים מרכזיות, בעיקר בפרברים העניים של קייפטאון. שם האלימות גם, מגיעה לשיאים חדשים. 25 בני אדם נהרגו בקרבות בין נהגי המוניות השנה.
האלימות בקייפטאון היא קשה, אך מדובר בבעיה לאומית. ב-18 החודשים האחרונים, הופיעו מקרי אלימות דומים בין נהגים גם ביוהנסבורג ודרבן. בשנה שעברה, שלושה מפעילי מוניות נהרגו באזור הכפרי במזרח מחוז קייפ. הטויוטה בהם נסעו רוססה ב-40 כדורים, בעת שנסעו לפגישה בה היו אמורים לדון בשינוי מסלולים.
ה"ניו יורק טיימס" דיווח, כי ממשלת דרום אפריקה הסירה את הרגולציה על שוק המוניות עוד ב-1987, ובכך עודדה אלפי שחורים עניים לזנק לתוך העולם המסוכן. לאחר שהסתיים שלטון ה[[אפרטהייד]] ב-1994, האלימות כבר קיבלה חיים משל עצמה, ולא ניתן היה לעצור אותה. בהעדר רגולציה ממשלתית, נהגי המוניות נאלצו להתאגד לבדם, איגודים שצמחו לקרטלים, שהחלו מאוחר יותר להשתמש באמצעים של כנופיות כדי לשרוד.
לוחמי הגרילה של דרום אפריקה: נהגי המוניות
18.9.2006 / 14:33