מחשבות על מחקר

Jupiter היא חברת מחקרים מכובדת, מהסוג שאתרים ועיתונים אוהבים לצטט את מחקריה המלומדים באשר להרגלי הצריכה של גולשים ואוכלוסיות אחרות.

לאחרונה פרסמה החברה מחקר שטען שרוב משתמשי אייפוד מעדיפים "מוזיקה חינם". הבסיס לטענה היה הממצא שמשתמש אייפוד הממוצע מחזיק בנגן שלו רק כ-20 שירים שנרכשו ב-iTunes, החנות של אפל. המחקר זכה לכותרות רבות לאחר שפורסם באתר BBC.

בנגן אייפוד ממוצע, לפי המחקר, יש כ-400 שירים. אז מאין מגיעים 380 שירים? לפי המחקר הם מגיעים מאוסף הדיסקים של המשתמשים ומאתרי הורדות פירטיים. הטענה של המחקר, טענה שאינה בהכרח לא נכונה, היא שלקוחות פירטיים ולקוחות משלמים הם אותה אוכלוסייה.

אבל הבסיס לטענה קלוש, שכן מי שמוריד שירים לנגן מוזיקה מהדיסקים שרכש בכספו לא מוריד לנגן שירים "חינמיים", כי אם שירים שנרכשו בכסף.

ההחלטה של החוקרים לקבץ יחדיו את ההורדות הפירטיות עם המוזיקה החוקית לחלוטין מהדיסקים תחת הכותרת המטעה "חינם", פוגעת במסקנות שלהם שלהם, וחבל. היינו שמחים לראות מחקר כזה

כמובן, אף אחד מאיתנו לא קרא את המחקר. אנחנו יכולים רק להסתמך על הדיווח של BBC, ויכול להיות שהעיתונאים הבריטים הם אלה שחיפשו כותרת סקסית.

יש במאמר ציטוט מהמחקר שראוי להתעכב עליו: הקביעה שבעלי נגני מוזיקה התגלו כאנשים שסביר יותר שירכשו יותר מוזיקה, במיוחד דיסקים. שווה לזכור שתעשיית המוזיקה ניסתה לעצור את פיתוחם ושיווקם של נגני מוזיקה ניידים מתוך האמונה שהם יפגעו קשות במכירות מוזיקה. ושוב התגלה שחברות המדיה העולמיות לא יודעות מה טוב להן. מי מופתע?

חבל שזאת לא היתה הכותרת של המאמר ושל המחקר. נגני מוזיקה טובים לתעשיית המוזיקה. זה לא סקופ וזה לא מפתיע. אבל זה משהו ששווה לחזור עליו.