הזקנים מהחבובות

עדיין לא גיבשתי החלטה סופית בעניין, ועדיין מתלבט – האם התקפת אוקלנד באמת יותר גרועה מהכתבות של דודי? לכאורה, וכמה שזה כואב לי לומר את זה, כנראה שכן.

נתחיל בחזרה קצרה לשנה שעברה, כשהבעלים של הריידרס עשה מעשה והביא את מי שנחשב לאחד הטובים, אם לא הכי טוב, בעמדת הרסיבר. מר דייויס חשב שיחד עם פיל, סליחה, קרי קולינס, יוכל לשחזר את ימי הזוהר של אוקלנד בתקופת ג'ים פלאנקט. אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד. הגיעה הפגרה, ודייויס מיהר להפטר מקולינס הלא מוצלח.

כולם חיכו לראות איזה קוורטרבק תותח יביא דייויס בדראפט. האם יוכל לקחת את ליינארט, או אולי את וינס יאנג המרהיב. לא, לא – זה יהיה קאטלר, אהוד כל הסקאוטים, או שזה יהיה... מייקל האף? אבל הוא סייפטי ואנו זקוקים לקוורטרבק! ופה מתחילות הבעיות, וכשאני אומר פה, הכוונה היא לארון ברוקס.

מי שראה אפילו חלק מהמשחק ביום שני יסכים שהאיש הזה, עם כל הכישרון שלו, פשוט לא עשה צעד אחד קדימה במשך כל הקריירה שלו בליגה – נהפוך הוא. כמו המסירות שלו, הוא הולך אחורה. קבלת החלטות שלו איומה, וזה כשהוא מואיל בטובו לקבל החלטה. לרוב הוא מחזיק בכדור יותר מדי. כשהוא אכן מוסר, רק קצת יותר מ-50 אחוז מנסיונותיו מוצלחים, מספריו לאורך כל הקריירה. במצב זה, לא יעזור אם יש לך את אחד התותחים בעמדת הרסיבר, הכדור פשוט לא מגיע. יותר מזה, זה פוגע נואשות במשחק הריצה של הקבוצה.

בשנה שעברה, כשלצדו של מוס היה ג'רי פורטר (כשמוס לא היה פצוע) וקולינס היה מפוקס, משחק הריצה דשדש. השנה, המצב צפוי להיות אפילו יותר גרוע מזה. הגנות יוכלו לצופף את ה'קופסה' עם שמונה שחקנים, כי לא יצטרכו לדאוג למשחק אווירי. הקו הקדמי, שבשנה שעברה הרשה 46 סאקים, לא מצליח לפתוח חורים. כל זה אומר שלאמונט ג'ורדן יהיה מתוסכל ולא יוכל לבוא לידי ביטוי.

אם נעשה בדיקה מהירה, נגלה שאין לאוקלנד לא משחק ריצה ולא משחק מסירה – בפעם האחרונה שבדקתי, זה די מקשה על ניהול חיי התקפה תקינים.

אמא'לא, איזו שאלה. קשה, קשה להחליט מי יותר גרוע : ברט פארב ד'היום או ארהל'ה הבורקס. ללא ספק יש קצת התלבטות בנושא, אבל נראה לי שהתקפת אוקלנד יכולה ללכת קצת יותר רחוק. כקבוצה, שתיהן במצב גרוע והן יתחרו לאורך כל העונה על מי תבחר ראשונה בדראפט, ובקרב הזה אוקלנד תנצח, ובריידי קווין יהפוך למלכה של החור השחור. אבל בתור התקפה, אחד על אחד, המצב של גרין ביי יותר גרוע.

כמה יותר גרוע? הם החתימו השבוע את קורן רובינסון, שאפילו ממינסוטה, שם מחפשים רסיברים בנרות, זרקו אותו.

כמה יותר גרוע? הגארדים שלהם הם רוקים, והמחליפים שלהם הם גם רוקים. פלא שקו התקפה כזה לא יכול לשמור על התחת היקר של ברט פארב?

כמה יותר גרוע? אהמן גרין כבר בן איזה 100, או לפחות ככה הוא נראה, ועכשיו, בתור מחליף הם הביאו את ורנארד מורנסי בטרייד ביזארי למדי. הם ויתרו על מחליף לגרין, שהוכיח שהוא יודע לרוץ על הטונדרה הקפואה, והביאו שחקן שלא הצליח לקחת את התפקיד הפותח מרוקי שנבחר בסיבוב ה-6. ויש, כמובן, גם את ברט פארב, שעושה רושם שהוא כבר לא נהנה כמו פעם לשחק פוטבול, וכל ההתעסקות סביבו רק מושכת את הקבוצה יותר למטה, במקום להתחיל לצעוד קדימה.

אוקלנד היא בדיחה, אבל לבורקס יש יכולת לחבר שתי מסירות מדי פעם, ולפעמים הן אפילו הולכות קדימה. לרנדי מוס יש את היכולת לתפוס את הכדור מדי פעם, ולמונט ג'ורדן יודע לרוץ. נכון שהסיכוי ששלושת השחקנים האלה יתחברו ביחד באותו יום הוא די אפסי, ונכון שכל המועדון הזה נמצא במערבולת אדירה, אבל אתם יודעים מה? הם יכולים להיות יותר טובים מגרין ביי. לפחות בהתקפה. ההגנות זה סיפור טראגי אחר.

בואו נגיד שמי מכם שקרא את החלק העליון של הכתבה וחשב שאני בכל זאת קצת מבין בפוטבול, מייד יתבדה. לתוצאה המפתיעה של השבוע אני לוקח את אריזונה על סיאטל. בשבוע שעבר ראינו בסיאטל קבוצה בלי רסיברים, ולמרות שהוסיפו את דיון בראנץ', ייקח לו כמה משחקים להשתלב בתוכנית המשחק. הוטמייל, שון אלכסנדר, ירגיש יותר חופשי השבוע נגד הגנת הגבינה השוויצרית של אריזונה והאסלבאק יספק כמה טאצ'דאונים, אבל אני חושב שאריזנה תעשה את העבודה.

יש באריזונה את צמד התופסים הכי טוב בליגה, בולדין ופיצג'ראלד, וקורט וורנר מספק את הכדורים בזמן ובדיוק מדהים – בטח בשבועות הראשונים של הליגה, לפני שהספיק להתעייף. תוסיפו לזה משחק ריצה משופר של אדג', ויהיה לנו אחלה משחק... אם אתם לא בעד הגנות.

בסיום, 28:31 לציפורים האדומות. חבל להם שהעונה לא נגמרת עכשיו.

עמיתי המלומד טוען שזה יהיה הניצחון של אריזונה בסיאטל. נו באמת, הסיהוקס אולי לא אוהבים לשחק בחוץ, במיוחד בדטרויט, אבל להפסיד בבית? לא כל כך מהר. לא, ההפתעה הגדולה תגיע מהמדולנדס. השבוע הקלישאה הכי נפוצה היתה "ניו אינגלנד תמיד עושים את מה שצריך כדי לנצח". אז זהו, שלא.

הם קיבלו מתנה מבפאלו בדמות החמצת הדאון הרביעי שעורר אותם, ובכל זאת, זה היה נגד בפאלו. אבל הרבה מהחולשות של הפטריוטס נחשפו במשחק הזה. בהתקפה הם רצו 38 פעמים, ועוד 3 שבריידי רץ. בריידי ניסה למסור רק 23 פעמים, והצליח ב-11 נסיונות, ל-163 יארד. אלה מספרים של מייקל ויק, לא של טום בריידי. מצד אחד, זה מובן, כי אין לו למי למסור. מצד שני, כשההתקפה שלך היא חד מימדית לחלוטין, ולרץ שלך לא קוראים להדניאן טומליסון או שון אלכנסדר, אתה בבעיה.

וכשאתה מביא התקפה כזו למשחק מול הגנה טובה שמכירה אותך, מצבך לא טוב. כשמי שמאמן אותה מכיר אותך עוד יותר טוב, אז המצב שלך עוד יותר גרוע. וכשאתה מרגיז את הקבוצה היריבה סתם ככה, אז זה אומר שהסיכויים של הפטריוטס לנצח את המשחק הזה הם מאד נמוכים.

כל זאת, במיוחד לאור העובדה שהג'טס מציגים בפעם השניה ברציפות בחור בשם צ'אד פנינגטון בתור הקוורטרבק הפותח. המשחק משודר בשידור ישיר בארץ, ואני מציע לכולם להסתכל, כי לא יהיו עוד הרבה הזדמנויות לראות אותו משחק. לא מאותן סיבות כמו של פארב, אלא מסיבות הפוכות. פני הוא בובת חרסינה, אבל כשהוא בריא הוא יודע למסור. כרגע, באורח פלא, הוא עושה רושם של בריא, והוא ישמור על הכדור - ועל הניצחון.