השופט ברק: זכויות האדם הם נשמת הדמוקרטיה

נשיא בית המשפט היוצא, השופט [[אהרן ברק]], נשא נאום חגיגי בטקס הפרישה שלו, ופתח אותו בסקירת שלושת המקורות העיקריים מהם שאב – ההיסטוריה של עם ישראל, המורשת והתורה היהודית והניתוח האנליטי – והאיזון בין שלושתם. "האיזון אינו ביטוי של חולשת דעת – הוא ביטוי לעוצמת הרוח האנושי", אמר. גם בקרב זכויות האדם לבין עצמן, "חופש הביטוי מתנגש עם החופש לשם טוב, חופש הדת מתנגש עם החופש מדת", הוסיף, והשופט מאזן בין כולם.

לדברי ברק לשופט שני תפקידים עיקריים: לגשר על הפער בין החוק לחיים היומיומיים ולהגן על החוקה וערכי ישראל כחברה יהודית ודמוקרטית. "עלינו להגן על מדינת ישראל כמדינה יהודית, שיש לכל יהודי זכות לעלות אליה, שההתיישבות בראש מעייניה, שזיכרון השואה צרוב בה והתנ"ך הוא הראשון בספריה", אמר.

אולם, לדבריו, "אין להתייחס להמשך קיומה של הדמוקרטיה כמובן מאליו. אי אפשר לומר 'אצלנו זה לא יכול לקרות'. אם לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו". וכדי להגן על הדמוקרטיה, הוסיף, יש לגן על שני עמודיה – הכנסת הנבחרת על ידי העם וזכויות אדם. "נטלת מהדמוקרטיה את זכויות האדם ונטלת את נשמתה. הדמוקרטיה מבוססת על איזון עדין בין המדינה לזכויות הפרט", אמר.

השופט ברק הדגיש כי בעוד יש להגן על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוא ראה זאת כתפקיד חשוב להגן על מעמד המיעוטים. " הערבים החיים בתוכנו הם אחינו, הם שווים לנו בכל", אמר. "הטרור יוצר מתח קשה בין מרכיבי הדמוקרטיה. הציבור עשוי לדרוש בטחון גם במחיר פגיעה בדמוקרטיה, ארגוני זכויות אדם עשויים לדרוש אותן גם במחיר הביטחון. זה היה האתגר הגדול בפני. לא פעם נלחמת הדמוקרטיה עם יד קשורה מאחורי הגב, ובכל זאת ידה גוברת".

לקראת סיום דבריו הביע השופט ברק אמון בבית המשפט כפי שהוא נשאר כיום, "המעוז האובייקטיבי ביותר עבור האזרח במלחמתו עם השלטון", שנעשה למגן הנעלה שהוא "בזכות כל השופטים מאז קומו". "אחותי הצעירה השופטת דורית בייניש היא האדם הראוי בזמן הראוי במקום הראוי", בירך ברק. "היא תבטיח שבית המשפט ימשיך למלא את תפקידו במשפט הישראלי".

"שלוותו של הרץ למרחקים ארוכים שהגיע למחוז חפצו ממלאה אותי" סיים בנימה אישית. "תמיד חשתי שכשאני יושב לדין אני עומד לדין. את הישיבה לדין סיימתי. העמידה לדין ממשיכה. והיא לא תעשה על ידי העיתונות או הקהל אלא על ידי דפי ההיסטוריה".