אתם מרגישים קצת לבד, ומחליטים שגם אתם מוכנים לצאת לדייט. אתם יודעים מה אתם רוצים, פחות או יותר. מישהו מצחיק, בלי נסיגת חניכיים. על כל השאר אפשר לדבר. ואז, אחרי ששמת את עינייך על סוכריה שנראית טעימה, יצאת לדייט המיוחל. כל כך השתדלת להיות כובשת שזה הלך טוב מדי, הוא נראה ממש מעוניין. גם הבחור עונה על כל הדרישות, ואפילו היה לכם מלא על מה לדבר. אבל איך לומר, תעדיפי לראות סרט עם אמא מאשר להתחיל סיפור אהבה. סתם ככה, למרות שהוא ממש בסדר.
עכשיו עולה שאלת השאלות - איך תנסחי מחדש, בפעם המיליון את "זה לא אתה זה אני"? אין משפט שנאמר ביותר דרכים ממנו, אין מי שלא אמר אותו, ואין מי שלא שמע אותו. אז איך לעזאזל אפשר לנסח את זה, שישמע אמין? "אתה פשוט לא עושה לי את זה" זה מעליב. "אני לא מוכנה לקשר" נשמע לא אמין, "אני עוד מאוהבת באקס שלי" זה סתם מעצבן, ו"אני בעצם לסבית" רק ידליק אותו יותר.
אז מה אתם אומרים כשאין באמת הסבר ואפילו אתם לא מבינים למה? איך אפשר לעשות את זה ברגישות ונחישות, בכנות, אך בנחרצות? מה הדבר הכי מקורי שאמרתם, או שאמרו לכם?
כפתור התגובות מחכה לכם, זה לא הוא, זה אתם.
זה לא זה
8.9.2006 / 11:31