מה לא אמרו על כוכב. רדודה, שטחית, ממוסחרת, מעודדת ריקנות והורסת את המוזיקה הישראלית. אולי כל זה נכון, אך בעוד 2000 שנה, כשכוכב נולד כבר תרד מהמרקע וגורלה יהיה כגורל דודו טופז, אנשים יזכרו איך פעם בשלהי קיץ 2006, מדינה כולה חזתה בגמר המרשים ביותר שנראה עד כה.
אלפי צופים הגיעו כדי לחזות בכוכבים האהובים עליהם, לשיר איתם ולהניף שלטים לכבודם בנוסח - "נינט, רן יותר חתיך". חוץ ממתן ייעוץ זוגיות, הקהל היה אחוז התרגשות כשהערב נפתח בזיקוקים שסימנו ש הולך להיות פיצוץ.
ג'קו אייזנברג, מאיה רוטמן ורפאל מירילא עלו לבמה עם המון כשרון ושאיפה לאסאמאסים. את ביצוע הסולואים פתחה מאיה עם השיר התמוה: "מה איתי". והשאלה היא באמת מה איתה ומה עבר עליה כשבחרה לשיר דווקא שיר שבוצע בעבר בתוכנית ע"י "אחותה" זהבית, שכלל לא מציג את יכולת השירה המדהימה של מאיה.
גם רפאל אכזב עם הביצוע ל"עד סוף הקיץ", שלא היה גרוע, לא היה טוב, אלא כדברי צדי "ליד".
הנינה החדש?
כשכבר חשבתי שהרוחות הרעות של כוכב נולד 3 השתלטו על הערב, עלה ג'קו אייזנברג שממש לא נרדם על החולות וביצע שיר לא מוכר של סער בדישי (נו זה שהיה בעניין של זמן, בשיר שלנו, כתב את "האור בחיי"... לא חשוב). "מאבד אותך" הפך בן רגע לשיר קאלט אחרי שג'קו נתן בראש ונתן את אחד הביצועים הטובים של העונה.
חוץ מהסולואים היו גם קטעי קישור נפלאים (מאיה וסקעת שרים את "ואת"), ונפלאים פחות (סעדו-רקום-לי-כיפה הגיח מן האוב) והייתה גם נינט אחת. המגה-סלב שהתנחלה בטורי הרכילות, הפכה בן לילה לזמרת של ישראל. עם קול הורס, פוני חדש ואלבום זהב ביד, היא הוכיחה לכולם שכבר 3 שנים היא עדיין מספר אחת. נינה-בקרוב הפלטינה בצעה יחד עם ג'קו את "נרדם על החולות" וכמו העבירה את קסם הכוכבות לאייזנברג, שנראה כריזמטי מאי פעם.
אחרי השיר לקמפיין: "אין מצב לאלימות" (שנהיה יותר טחון מ:"אין אין כמו במבה") הגיע הרגע שלשמו התכנסנו - הכרזת המנצח. כוססים ציפורניים עד שלא נשארו ידיים, תולשים שערות עד שנהינו קרחים כמו תום אבני, הקהל והצופים בבית חיכו למוצא פיו צביקה הדר כדי לראות אם יש צדק בעולם. ואכן היה. לקול מחיאות הכפיים ושאגות השמחה, הערב הסתיים, התאורה כבתה אבל זמר אחד חדש יש לנו. מי אמר שכוכבים יש רק בשמים?