עם כניסתה למשרד החינוך, הבטיחה יולי תמיר להפנות מאמצים למחשוב מערכת החינוך בישראל. בשנת הלימודים הקרובה, מצהיר משרדה כי יהיה זה יעד מרכזי. רוב הגורמים במערכת תומכים במהלך, אך ישנם גם קולות אחרים, שחולקים על ההנחה הרווחת כי מחשוב יוביל בהכרח לעלייה ברמת ההישגים. פרופ' גבריאל (גבי) סלומון מאוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לחינוך, מציג גישה ייחודית לנושא.
"חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. בשנים האחרונות נערכו עשרות מחקרי-על בנושא, גם במדינות בהן הושקעו סכומים מתונים וגם במדינות ששמו את המחשוב בראש סדר היום". אמר פרופ' סלומון בשיחה עם וואלה! חדשות.
הוא מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה. "כל מחקר מראה תוצאה קצת אחרת, אבל השורה התחתונה, המאכזבת, היא שהשקעה גדולה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית, לפחות לא על-פי מושגי ההצלחה המסורתיים", אומר סלומון.
סלומון אינו ממהר לקבוע קביעות נחרצות. לדבריו, ישנן שתי מסקנות שאפשר להסיק בעקבות המגמה הבינלאומית של קשיי המחשוב. "אפשרות אחת היא שהבעיה מצויה בטכנולוגיה עצמה, כלומר המחשבים פשוט לא מצליחים לשנות את פני החינוך, ואולי צריך להיצמד ללוח ולגיר. האפשרות האופטימית, בה אני מעדיף לדבוק, היא שהבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא באופן בו בני-האדם משתמשים בה".
סלומון מאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. "השקיעו סכומים אדירים של כסף בנושא ועשו כותרות בעיתונים, אבל שכחו את העיקר. לא התאימו את בתי-הספר לעידן המחשבים והאינטרנט".
לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. "זה אבסורדי שאנחנו מלמדים בשיטות של סוף המאה ה-19, אבל משתמשים בכלים של תחילת המאה ה-21. אם רוצים ללמד בשיטות של המאה הקודמת, אין בעיה, שישתמשו בכלים של המאה הקודמת. אבל אם רוצים להשתמש בכלים חדשים, דרושות לנו שיטות הוראה חדשות".
פרופ' סלומון לא מדבר על שינויי התאמה קלים, אלא על תפיסה חינוכית חדשה לגמרי. "יש לקבוע הגדרות חדשות למושג 'הצלחה לימודית'. נכון להיום, מערכת החינוך מדגישה את שינון החומר וכתיבתו המדויקת בבחינה. בשביל זה לא צריך מחשב, אמנם יש תלמידים שנעזרים באינטרנט ובמצגות בשביל לשנן חומר, אבל אפשר לעשות את זה גם עם ספר ומחברת".
רבותיי, ההיסטוריה מועתקת
המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר. "הישג לימודי מוצלח, במערכת שמתבססת על המחשב, צריך להימדד על-פי יכולת לעשות עבודת מחקר רצינית".
השימוש שנעשה באינטרנט כיום, לדעת סלומון, גורם לעיתים יותר נזק מתועלת. "אומרים לתלמידים לכתוב סיכום על המהפכה הצרפתית. אז הם נכנסים למנוע חיפוש, כותבים 'המהפכה הצרפתית', עושים Copy-Paste על איזשהו טקסט ומגישים למורה. במקום ללמוד, עושים קיצורי דרך. זו דוגמה לשימוש לא נבון באינטרנט".
"לעומת-זאת, אפשר להורות לתלמידים לקרוא באינטרנט על מהפכות מפורסמות בהיסטוריה, ובהתבסס עליהן לנסח הגדרה למילה מהפכה, ולהסביר מה מבדיל בינה לבין מלחמת אזרחים והפיכה צבאית. בשלב הבא, לבנות טבלה, או תרשים כלשהו, עם פירוט מאפיינים בין מספר מהפכות והפיכות. רצוי גם להשתמש בתוכנות מתקדמות יותר, ולבנות מודל של מהפכה. אפילו שימוש במשחקי מחשב שמדמים מהפכה לא צריך להיות פסול, כל עוד מקפידים על שימוש נבון".
בסופו של התהליך, "עצם ההגדרה למושג 'יודע היסטוריה' צריכה להיות שונה לחלוטין. אדם שיודע היסטוריה הוא לא מי ששינן מאות עמודי קריאה, אלא אדם שמסוגל לערוך מחקר בנושא, אדם שמבין מושגי בסיס כמו מהפכה, הפיכה ומלחמת אזרחים".
לא רק באינטרנט צריך לשנות את הרגלי הלימוד. "בתחום המתמטיקה ישנן תוכנות רבות שניתן להיעזר בהן בכדי ללמוד תחומים שעד כה לא נהוג היה לעסוק בהם בתיכון. חלק מהתוכנות הללו אפילו פותחו בישראל. המבחן האולטימטיבי בגיאומטריה, לדוגמה, לא צריך להיות האם התלמידים זוכרים את חוקי החפיפה. זה לא העיקר. צריך לבחון אותם על יכולת לחקור בעיית גיאומטריה רצינית".
בהמשך השיחה הוא מפרט שיטות דומות לשימוש נבון באינטרנט ובתוכנות שונות בעוד שורה של מקצועות, החל מביולוגיה ועד לספרות. הוא משוכנע כי בעיות תקציב אינן מכשול בדרך לביצוע, וכי בעזרת תשתית המחשבים והאינטרנט הקיימת בבתי-ספר רבים ניתן כבר להתחיל בעבודה.
"רבים מהמורים אינם מבינים מספיק את האפשרויות הגלומות באינטרנט. בנוסף, קשה לשנות הרגלים ישנים. תלמידים רבים מעדיפים את שיטת הלימוד הנוכחית. הם יושבים על הכיסא, בוהים בחלל ונותנים למורים לעשות את כל העבודה הקשה. המורים הם רקדני בלט והתלמידים צופים ורושמים הערות. השינוי יתחיל ברגע שהתלמידים יצטרכו לשבת מול מסך המחשב, להפשיל שרוולים, ולהתחיל לחשוב. זו תהיה מהפכה אמיתית".