נייס: תיקון הדו"חות הכספיים - מחויבות החברה לפרסום כלפי בעלי מניותיה

"מעשה בחברת היי-טק אשר מניותיה נסחרות הן בבורסה לניירות ערך בתל אביב והן בבורסה בארה"ב. במרוצת הרבעון הראשון של שנת 2001 פירסמה החברה דו"ח מיידי שלאחריו ירדו שערי מניות נייס בכ-15%, ועל כך מקונן התובע המבקש לחבוש 'אדרת ייצוגית'", כך נפתחת תגובתם של חברת נייס והמנכ"ל, בני לוין, לתביעה הייצוגית שהגיש כנגדם וולפין שמואל לפני מספר חודשים בגין ה-restatement שביצעה החברה בדו"חותיה לשנת 1999.

התגובה שהגישו השניים נסמכת על חוות דעת שנערכה עבורם ע"י הכלכלן ד"ר אריה עובדיה שהיה בעבר חבר במליאת רשות ניירות ערך, דירקטור בכור , משנה למנכ"ל דובק ומרצה בתחומי מינהל עסקים, חשבונאות, מימון וכלכלה, בין השאר באוניברסיטת תל אביב.

כזכור, הגיש וולפין, שהשקיע במניות חברת נייס, לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ונגד היו"ר לשעבר, לוין.

התובע טוען, באמצעות עו"ד יוקי שמש, כי בחודשים אוקטובר-נובמבר 2000 רכש 275 מניות של חברת נייס, בהן החזיק עד לפני כחודש מבלי שידע במועד הרכישה את העובדה, שהדו"חות הכספיים שפירסמה החברה (הדו"ח לשנת 1999 והדו"חות הכספיים הבלתי מבוקרים לשלושת הרבעונים הראשונים של 2000) היו מוטעים ולא שיקפו את הכנסות החברה בפועל.

בתביעה נאמר כי ב-8 בפברואר 2001 הודיעה החברה במקביל לבורסת נאסד"ק ולבורסה בתל אביב על תיאום מחדש של הדו"חות הכספיים. במקביל להודעה זו הודיע לוין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר החברה. כתוצאה מההודעה קרסה מניית נייס באותו יום ב-28.7% בנאסד"ק.

התובע אומר כי הכנסות החברה לאחר ההודעה בדבר התיאום מחדש של דו"חותיה הכספיים היו בשיעור הנמוך ב-47% מההכנסות שהופיעו בדו"חות הקודמים, וכי הדו"חות הקודמים לא שיקפו את הכנסותיה האמיתיות של החברה ואת מצבה העסקי האמיתי.

מכאן, טוען התובע, שערה של מניית החברה היה מנופח ומלאכותי, שכן היא נסחרה על בסיס דו"חות מוטעים שלא שיקפו את מצבה האמיתי, ומבקש מביהמ"ש לחייב את המשיבים להשיב לכל מי שרכש מניות של נייס בבורסה בתל אביב את סכום ההפסד שלהם.

בתגובה שהוגשה לאחרונה ע"י נייס ולוין באמצעות עוה"ד פנחס רובין וזוהר לנדה ממשרד גורניצקי ושות', טוענת נייס טענה מרכזית אחת והיא כי התובע מנסה לקשור את הנפילה בשער המניה אך ורק לתיקון הדו"חות רטרואקטיווית ל-1999, מבלי שהוא טורח לציין בפני ביהמ"ש את הסיבות האמיתיות לנפילת המניה.

לטענת החברה "הלכה למעשה ה-restatement החשבונאי השפיע על תוצאות הדו"חות הכספיים, באופן שולי".

לטענת החברה, גורמים כבדי משקל אחרים הם אלו שהיו יכולים להשפיע על ירידת שער המניות בשנת 2001, אך למרות זאת, התובע לא טרח לגלות גורמים אלו בתביעתו והסתירם בחוסר תום לב מעיני ביהמ"ש.

הגורמים אותם מונה החברה בתגובתה ככאלו שגרמו לנפילת המניה:

1. אזהרת רווח ראשונה שפירסמה החברה ב-28 לדצמבר 2000, בה הודיעה בין היתר כי ייווצר פער משמעותי בין "ציפיות השוק" לבין התוצאות הכספיות של החברה, דבר שהביא לקריסת שער המניה בכ-56%.

2. אזהרת רווח שנייה שפירסמה החברה כחודשיים לאחר הראשונה, במהלכה איששה את החשדות שהביאו לפרסום אזהרת הרווח הראשונה ואף הודיעה על צעדי ייעול והפסדים תפעוליים שגורמים להנמכת ציפיות ביחס לתוצאות הרבעון הראשון של 2001.

3. התפטרות יו"ר הדירקטוריון של החברה והמייסד שלה, לוין, שלטענת החברה על השפעתה של הודעה שכזו אין צורך להכביר מלים.

4. הודעה על פיטורים מאסיוויים של 20% מכוח האדם, כאשר החברה מציינת בתגובה כי באותה העת פיטורים של 20% מכוח האדם לא היו דבר שבשגרה.

5. משבר עולמי במניות ההיי-טק - החברה טוענת כי הכלכלה העולמית נקלעה מתחילת שנת 2001 למשבר שגרם לירידת שערים כללית ושבאה לידי ביטוי גבוה במיוחד במגזר חברות ההיי-טק.

6. התקופה היא תקופה של אינתיפאדת אל אקצה שגרמה, לטענת החברה, לצניחה משמעותית בשערי המניות הישראליות בעולם.

כל אלו, לטענת נייס, הם הגורמים המרכזיים לנפילתה של המניה, ולא ה-restatementהחשבונאי כטענת התובע.

בעניין ה-restatement טוענת החברה כי הוא בנוי משניים: האחד, שינוי בתקני חשבונאות אמריקאים - SAB101 - שחייבו את החברה להתאים את דו"חותיה הכספיים כלפי העתיד לבוא. שינוי זה, טוענת החברה, לא היה קשור אך במניית נייס, אלא היה נחלתן של חברות רבות.

"ברור כי אין בשינוי הדו"חות הכספיים נוכח SAB101 שמץ רשלנות או אי סדר ואף לא טעות, להיפך, יש בו משום יישום התקינה החשבונאית המעודכנת", טוענת החברה.

החלק השני ב-restatement הינו, לטענת החברה, שינוי שהוא בעיקרו בעיתוי ההכרה בהכנסה ממכירות למספר מפיצים (בייחוד סטיבנס קומיוניקיישן - SCI) שבוצעו ע"י חברה מאוחדת בחו"ל. השפעת שינוי זה, טוענת החברה, מתייחסת לתקופת עבר של הדו"חות הכספיים של שנת 1999.

"על התובע להוכיח שהשוק הישראלי והאמריקאי - 'שוק יעיל'"

החברה טוענת כי הרכיב הדומיננטי מבין שני המרכיבים של ה-restatement הוא ה-SAB101, שהיווה 70% מסך כל ההשפעה המספרית של ה-restatement על הדו"חות הכספיים.

לאור כל זאת טוענים נייס ולוין כי "ה-restatement השפיע באופן אפסי אם בכלל על שערי מניות נייס, בעיקר כשלנגד עינינו יתר הגורמים".

יתרה מכך, מגדילים הנתבעים לעשות וקובעים כי: "אין בפרסומו של ה-restatementהחשבונאי משום הפרתה של חובת זהירות ואין בנמצא רשלנות. להיפך. דווקא פרסומו של ה- restatement החשבונאי מלמד על מחויבותה של החברה לפרסום מלא כלפי בעלי מניותיה, שנועד ליתן תמונה שלמה".

עוד טוענת החברה כי התובע אינו מצביע על קשר סיבתי בין ההתנהגות שהוא מייחס לנתבעים במחדלם לפרסם דו"חות אמיתיים לבין הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה.

יתרה מכך טוענים הנתבעים כי הקשר הסיבתי אינו בנמצא לא רק לגבי כל חברי הקבוצה, אלא בעיקר לתובע עצמו אשר, לטענתם, אינו טוען כי אם היה יודע שתוצאותיה הכספיות של החברה לשנת 1999 היו שונות ממה שדווח היה