המינים היחודיים באיים הקנריים נמצאים בסכנת הכחדה

האי [[טנריף]] נמצא בקבוצת [[האיים הקנריים]]. יורדים בו גשמים מועטים. אין בו נהרות טבעיים והאוויר חם ויבש בשל השפעת מדבר סהרה שסמוך אליו. אבל בגיא בקצהו הצפוני של האי, העצים נוטפים מים והיער הטרופי פורח. היער ניזון כמעט לגמרי מהתעבות העננים הנמוכים שלאורך מדרונות ההרים. האזור, שנקרא קרוס דל-כרמן, הוא רק דוגמה אחת לאזורי מחיה יוצאי דופן באיים הקנריים שסיקרנו את [[צ'רלס דרווין]] לפני יותר ממאה שנים. כיום נחשפים באזורים הללו מינים או תת-מינים חדשים בקצב ממוצע של פעם בשישה ימים.

אך פלישת מינים זרים דוחקת את בעלי החיים והצמחים המקומיים. המינים הזרים מגיעים לאיים במספרים גדלים והולכים מאז שבוטלה ביקורת הגבולות בשטחי האיחוד האירופי לפני עשור בעקבות "הסכם שנגן". "החוקים חמורים מאוד בנוגע למה שנכנס מדינות האיחוד האירופי", אמר חוסה לואיס מרטין אסקיוול מדען במרכז הממשלתי לתכנון סביבתי בטנריף. הוא הוסיף, כי "בכל מה שנוגע לחציית גבולות בתוך האיחוד, הפיקוח והשליטה חלשים".

עיתון ה"ניו יורק טיימס" דיווח, כי הבעיה האקולוגית היא דוגמה אחת לתוצאות הלא צפויות של ההסכם באיים אלו, שמתמודדים גם עם מהגרים מאפריקה שמנסים להגיע לאירופה דרך האיים. האיים נמצאים במרחק 112 קילומטרים מחופה של מרוקו, ופקידי הממשל שלהם אומרים שמינים פולשניים מגיעים לאיים פעם ב-17 ימים. אחת לשישה חודשים בממוצע מתברר שאחד מאותם מינים מסכן את אזורי המחיה הטבעיים באיים ואת המינים המקומיים.

עד היום התגלו באיים הקנריים כ-4,000 מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים, לעומת כמאה מינים כאלה בלבד בכל בריטניה. מספר המינים היחודיים האמיתי ככל הנראה גדול בהרבה, שכן בכל שנה מתגלים עשרות מינים חדשים, בהם לטאות ענק, חגבים ללא כנפיים וכמה מהשרידים האחרונים של יערות עצי הדפנה שכיסו חלקים נרחבים מאגן הים התיכון לפני 20 מיליון שנים.

כמה אזורים באיים הקנריים מוצפים בהתמדה על ידי מינים פולשים. להערכת הממשל המקומי, מינים פולשים צימצמו את שיעור מיני הצמחים הילידים באי לאחד מכל ארבעה צמחים. זאת לעומת המצב הקודם של אחד משניים. עם הפולשים הפחות אהובים נמנים סנאי הקרקע הברברי, שגרם לנזק רב לצמחייה באי פוארטבנטורה, וכבש בר בעל קרניים מקורסיקה, שהובא לטנריף בשנות ה-70 למטרות ציד. האיום האחרון הגיע מחיפושית בשם פיקודו רוחו, שבשנה האחרונה קטלה רבים מעצי הדקל שנהפכו לסמל האיים הקנריים. נראה שהחיפושית התפשטה מעצי דקל לא מקומיים שהובאו לא מכבר לאיים.

בעקבות הפלישה הלא רצוייה הזו, כ-20 מינים מקומיים נמצאים בסכנת הכחדה. לחלקם נותרו פחות ממאה פריטים שעדיין חיים בטבע ולאחרים פחות מעשרים. דומינגו בריאל מנהל הסוכנות להגנת הסביבה של הממשל המקומי אמר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם האיום הנשקף לאזורי מחיה מקומיים, היא להעניק לממשלה האזורית סמכויות נרחבות יותר לפיקוח על כל מה שחוצה את גבולותיה. הוא אמר כי "הסכם שנגן מתיר כמה סוגי פיקוח אבל עד כה הטיפול היה ברובו בידי הממשלה המרכזית במדריד, שלא טיפלה בבעיה בדחיפות הדרושה". עוד אמר, כי "אם לא נפעל במהרה, התוצאות עלולות להיות חמורות למינים המקומיים שלנו".