קריקט: חוק זה חוק

רועי פרידמן לא נרגע מפרשת הכדור המטופל באובל, ומסביר את החלטת השופטים. גם אם הן שנויות במחלוקת, זו לא סיבה לפוצץ משחק

רועי פרידמן
29/08/2006

אז דארל הייר נתן מספר סיבות לשכוח את אירועי האובל משבוע שעבר. 500 אלף ליתר דיוק. "גזענות", "חוק מטופש", "זה כבר עניין של כבוד", "זו פגיעה במדינה שלמה" היו הצעקות שנשמעו.

כבר היו לשונות טובות שסיפרו כי דנקן פלטשר, מאמן נבחרת אנגליה, היה בבוקר יום ראשון אצל מייק פרוקטור, השופט הראשי של המשחק, שאחראי על ניהול העל ומחוץ למגרש של המשחק עצמו, וטען שהפקיסטנים "מתעסקים" עם הכדור. פלטשר ופרוקטור הכחישו, ואז הגיע המכתב שבו הייר הסכים להתפטר מניהול משחקים בינ"ל תמורת 500 אלף דולר. כמובן שכל זוגות העיניים מופנים לעבר דארל הייר, ומנסים להצדיק את טענות הפקיסטנים לקיפוח. אבל כולם מתחילים לשכוח איך כל העניין התחיל.

והוא התחיל בשלושה חוקים של המשחק.

החוק הראשון, חוק 42.3 סעיף D תת סעיף 3: "בכל מקרה בו שחקן שדה משנה בצורה לא חוקית את צורת הכדור, השופטים, לאחר התייעצות, יעניקו 5 נקודות עונש לקבוצה החובטת". יכול להיות שזה חוק בעייתי. גרג צ'אפל, לשעבר קפטן נבחרת אוסטרליה והיום מאמן נבחרת הודו, טוען שזה חוק מטופש. יכול להיות שהוא צודק, רק שהחוק הזה נכנס לתוקף רק בשנת 2000, וחוק שכזה גם ניתן לבטל אותו, כמו בכל ספורט. אבל כרגע – זה החוק. הייר, ובילי דוקטרוב החליטו להסתכל על הכדור, ולטענתם, מישהו התעסק עם התפרים על הכדור.

"אם יש שופט שמכיר את החוקים הכי טוב, זה דארל", כך התבטא סיימון טאופל, שופט אוסטרלי אחר, שנבחר בשנתיים האחרונות לשופט המצטיין של ה-ICC. הפקיסטנים טענו שחבטות של קווין פיטרסן שעפו מחוץ למגרש דפקו את הכדור, אך אלו קרו לאחר החלפת הכדור. אינזמאם-אל-חאק, הקפטן הפקיסטני, יועמד לדין על הפגיעה בכדור, אך מאחר והייר ודוקטרוב לא אמרו לאינזמאם מי השחקן שפגע בתפרים, ומאחר שמצלמות הטלוויזיה לא יכולות להוכיח את העבירה, הוא כנראה ייצא מזה.

החוק השני, חוק 27.9: "החלטת שופט, כשהיא נקבעת, היא סופית". צריך לפרש? מה שמחמיר את כל הפרשה, היא גם הדרך בא נעשות רוב ההחלטות של השופטים בקריקט. Howzzat זו קריאה שקוראים שחקני ההגנה לשופט, על מנת שיחליט החלטה. זהו שיבוש של המשפט How was that.

בחוק 27.1: "השופטים לא יקבעו שחובט נפסל, אפילו אם הוא היה צריך להפסל, אלא אם שחקנח ההגנה מבקשים זאת". וזה בניגוד לכל ספורט כדור מוכר, שבו השופט שורק לפי הצורך. הרוח של תהליך השיפוט היא שברוב החלטות השופטים, בעיקר פסילות, השחקנים שואלים את השופטים לדעתם, והשופטים הם מחליטים. שחקנים נקנסו והושעו בגלל תגובות שלהם להחלטות שופטים שלא מצאו חן בעיניהם, אבל ה-ICC מגבה את ההחלטות.

מה שמביא לחוק הכי חשוב הקשור לפרשה, חוק 21.3 סעיף A תת סעיף 2: "קבוצה תוכרז כמפסידה על ידי השופטים אם לדעת השופטים הקבוצה מסרבת לשחק". כשרואים אחרי ההפסקה באובל את קמראן אקמל, הוויקט קיפר של הקבוצה הפקיסטנית, שהייתה צריכה להיות קבוצת ההגנה בעת חידוש המשחק, יושב על מרפסת השחקנים קורא עתון עם הרגליים למעלה וללא הציוד שלו, זו הצהרת כוונות. גם בפקיסטן עצמה היו הסתייגות על הסירוב לחזור לשחק.

החוק הבסיסי של כל ספורט, שהוא חוק לא כתוב, הוא שאף פעם, אבל אף פעם, לא מפוצצים משחק בגלל החלטת שיפוט. אולי צודק גרג צ'אפל שזה חוק גרוע. אולי צודקים הפקיסטנים שההחלטה על 5 הנקודות לא היתה מוצדקת. בלי קשר לחמש הנקודות, הם היו מנצחים את המשחק, אולי אפילו בלי לחזור לחבוט, אבל לא מפסיקים משחק בגלל החלטת שיפוט. במהלך חודש ספטמבר ייערך הדיון בנושא הפסקת המשחק, כשהעונש המקסימלי שניתן להטיל על אינזמאם הוא השעייה ל-4 משחקי טסט, או 8 משחקי יום אחד בינ"ל. אם אינזמאם לא יספוג את העונש המקסימלי, אנחנו לא נצטרך לחכות עוד 129 שנים (הזמן שמשחקים טסט קריקט בעולם) לפיאסקו הבא. כנראה נזכה לראות את זה שוב מאוד בקרוב. הכל בידי ה-ICC.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully