"דוקוסלב", התכנית שבנתה היכל תהילה לנרקיסי הביצה המקומית, חזרה לא מזמן לעונה חדשה בערוץ הבידור הישראלי. עם סלבריטאים חדשים תפאורה חדשה ועורכת חדשה, דנה לויט.
לויט 31, עשתה את צעדיה הראשונים בתעשיה במערכת "רק בישראל". היא שימשה כעורכת משנה בתכנית "סוף הדרך 2" והיתה חברת מערכת בתכנית "על המשקל" ו"על הסלולר" של מיקי חיימוביץ' בערוץ 10. "לפני שנכנסתי לתפקיד צפיתי בהרבה 'דוקואים' מהעונה הקודמת וניסיתי לחשוב לעצמי מה אני הייתי רוצה לראות על המסך. חשוב להבין איך את רוצה שהמוצר שלך יראה. חשוב לי שניתן את הכבוד למתראיינים וגם לאמן. בעונה הראשונה היה 'בלו-סקרין' עכשיו הכנו אולפן - שידרגנו דברים. החל באולפן, דרך צורת הצילום ועד האיפור. עלינו מדרגה.
איך מחליטים על מי לעשות דוקוסלב?
"אנחנו מתייחסים לזה מאד ברצינות: עורכים ישיבות שכוללות אנשים מכל התחומים בערוץ: העורך הראשי, אורי סלעי, אנשי תוכן מבחוץ, מפיקה וכו'. מעלים על הלוח שמות של אנשים שאנחנו אוהבים וחשובים בתרבות הישראלית ומתוך המכלול מפרקים אדם אדם כדי להבין מה החשיבות שלו בתוך הזכרון הקולקטיבי בתרבות של ישראל".
נקודת המפנה של מרגול
ב"דוקוסלב" אפשר לראות לפעמים אמנים צעירים מאד שלא עברו כברת דרך. למה דווקא הם?
"היי פייב הייתה להקת הבנים הראשונה של ישראל, הם נתנו גאווה פופית ראשונה ציונית. אולי במבט ראשון זה נראה פופי, קליל אבל תראי את החשיבות ואת ההשפעה התרבותית".
בדרך כלל התכניות אינן מתחילות בסקירה כרונולגית של חיי הסלב המקומי, החל בילדות: "אנחנו מנסים קודם כל להבין למה אנחנו עושים דוקוסלב על אותו אדם. למשל, ברור לכולם שצריך לעשות על אביב גפן הוא מוכר, אהוב וסלב גדול השאלה איך עושים על אדם כמוהו משהו חדש. הוא איש חשוף שאומר את דעותיו וכבר נעשו עליו סרטים, אבל יש לנו מחויבות למוצר ולכן החלטנו לעשות עליו תכנית. בשלב הראשון מנסים להבין מה הייתה נקודת המפנה של אותו אומן, הנקודה ששמה אותו על מפת הבידור. אצל אביב גפן רצח רבין הפך אותו לאדם שהקונסנזוס מחבק. הוא זז מהשוליים למרכז של ה'מיין סטרים'. כשעבדנו על דוקוסלב למרגלית צנעני התחלנו מכוכב נולד 4 כנקודת מפנה, אבל מהר מאוד הבנו שלמעשה נקודת המפנה שלה הייתה בתכנית 'סיבה למסיבה' בעצם שם היא הפכה למרגול והפכנו את הסרט בלי לחשוב פעמיים".
ברוריה אבידן - תקופתית
מהם השלבים בעבודה על התכנית?
"תחקירן יוצא לתחקיר עיתונאי. מחפש בארכיונים, באינטרנט מביא בסיס על אותו אדם ואיך הוא נתפס בתקשורת. אחר כך יושבים יחד וחושבים מי האנשים המשמעותיים בחייו, ניגשים אליהם מבצעים תחקיר ומשוחחים איתם על אופציה להתראיין".
לא תמיד העבודה נעשית מאחורי גבו של נושא התכנית: "הרבה פעמים מדברים עם האומן עצמו, אלו שמשתפים איתנו פעולה יוצאים נשכרים. במקרה של ריטה למשל, שיתפו איתנו פעולה. בסוף אנחנו מצלמים. אנחנו עובדים רוחבי ויש ימי צילום מרוכזים. אם אעשה חישוב גס, עבודה על סרט לוקחת בין חודש לחודש וחצי."
"ברגע שיש מרואיינים שמכירים את האומן הסרט הוא יותר טוב", מוסיפה לויט, "ברוריה אבידן בריר היא עיתונאית שפועלת במשך תקופה ארוכה, לכן היא תדבר על אנשים כמו דן שילון. כוכבים שיש להם קריירה שמתפרשת על פני כמה שנים טובות. בעונה החדשה יש יותר אנשים שקשורים לנושא התכנית בעצמו. המומחים מאוד נקודתיים : בסרטים על אייל גולן ועופר לוי יש מומחים למוזיקה ים תיכונית, הבאנו את לבנה חכים על עופר שכטר ורוני בראון על ריטה ושירי מיימון".
לסיום מבהירה לויט שדוקוסלב אינה תמצית הצהוב על מסך הטלויזיה: "הרבה תופסים את זה כבידור זול. אבל תרבות הפופ, הבידור, זה מה שבונה את התפיסה בעולם. תרבות הסלבס מאוד חזקה בארה"ב ונכון, זו ישראל ואנחנו מוכי מלחמות ותחלואים, אבל לתעד את תרבות הבידור בארץ חשוב לא פחות מעשייה טלוויזיונית אחרת".