השעה היתה שלוש לפנות בוקר בלילה שבין רביעי לחמישי, כאשר משה בולר זיהה את היעד שלו. בולר עמד מעבר לכביש ותיצפת על הבית בסגנון ההודי-אפריקאי בעיירת הדייגים נגומבו שבסרי לנקה, כאשר הוא זיהה את קובי אלכסנדר עומד עירני, שערותיו אסופות מאחור והוא לבוש בחולצת טימברלנד ומקליד על המחשב שלו.
"אלכסנדר לא נראה כמו אדם שנמצא במצב של בריחה או בסכנה", אומר בולר בראיון ל-TheMarker. בולר מעריך כי ה-FBI יכול היה לאתר את אלכסנדר לפניו וכי אלכסנדר כבר מנהל מגעים לגבי הסגרתו לרשויות האמריקאיות. בולר מעריך כי מגעים אלה נמצאים בשלביהם הסופיים וכי אלכסנדר כבר לא נמצא במקום. "הייתי בסרי לנקה במשך יממה, ושילמתי כמה לירות לאנשים נחמדים שראו אותו כשהוא הלך לקבל את הכסף שנשלח אליו בדואר כדי שיגלו לי את מיקום הבית שלו".
בולר, האיש שהפריע בשבוע האחרון לאלכסנדר באמצע "החופשה השנתית" שלו לחופי האוקיינוס ההודי, הוא חוקר פרטי מראשון לציון, שכנראה הצליח במקום שבו כשלה הבולשת הפדרלית של ארה"ב. אלכסנדר ועוד שניים מבכירי קומברס מואשמים בהונאה על ידי רשויות החוק האמריקאיות ובשבועות האחרונים מתנהל מצוד אחריהם.
מי אתה משה בולר
סקירת מעלליו של בולר מראה כי הוא טיפוס צבעוני. הפרשייה הקודמת ש"פיצח" היתה במסגרת המעקב אחר חיי המין הסוערים של שחקן הכדורגל דיוויד בקהאם. אז, לאחר מעקב אחר בקהאם והמאהבת שלו רבקה לוס, סיפק בולר לתקשורת את הכותרת "דיוויד טעה במעשיו, אבל הוא לא ג'יגולו". בולר הוא גם מגיש של תוכנית רדיו לילית ב FM 101 בשם "המלאכיות של בולר", אשר בה הוא מראיין נשים ומדבר איתן על בגידות, סקס ושקרים מזווית אחרת. בנוסף, היה בולר מעורב באיתורו של עופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון, שחובותיו גרמו להתמוטטות הבנק למסחר.
איתורו של אלכסנדר, אם אכן הוא עשה זאת, הוא ללא ספק הצלחתו הגדולה של בולר, בעיקר אם מביאים בחשבון את הפרסום הרב לו זכה.
בכיר לשעבר בקומברס שעבד עם אלכסנדר שנים רבות, אמר אתמול כי "בסך הכל מדובר בסיפור מאוד עצוב. קובי הוא איש מופנם שלא מתחלק עם אנשים במה שעובר עליו ולא רוצה לקבל עזרה. אבל אנשים שוכחים שבסוף שבכל סיפור כזה יש מישהו שסובל וזה יכול להסתיים באסון".
בסיפור הזה גם הרבה אינטרסים פוליטיים. מי שמכיר את המערכת האמריקאית יודע שהיא לא מושלמת ויש בה הרבה שחיתות. מי שתובע את קובי הוא התובע הכללי של ברוקלין, איש פוליטי שנבחר על ידי הציבור, ועובד גם ממניעים של פרסום.
"קובי נהפך למטרה נוחה, והתובע הכללי רוצה להראות שהוא העמיד לדין מישהו מפורסם. זה לא טבעי שהתובע ירוץ אחריו, מי שצריך לרוץ אחריו הוא ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית). היתה פה תאוות בצע של אלכסנדר, אבל הוא לא רצח אף אחד. במקרים אחרים ה-SEC היה זה שעקב אחרי החברות. עיקר העבירות היו הרי על עקרונות הנאסד"ק".
הגיע לו יותר
התעלומה האמיתית, כמו תמיד במקרים של התרסקות אישים גדולים, היא המניע של אלכסנדר. למה לאיש עשיר במעמדו, עם זרם הכנסות מתמשך, להסתכן בעברות גסות של זיוף מסמכים ופיזור הצהרות כוזבות רק כדי להתעשר עוד יותר?
אחת החוקים עליהם מדברים יועצים ארגוניים כשמדובר בניהול כח אדם הוא שעובד שמרגיש כי הוא אינו מתוגמל בהתאם השקעתו - ימצא את הדרך לאזן בין מה שהוא חושב שמגיע לו למה שהוא מקבל באמת. אצל מרבית השכירים מתבטאת התופעה בלקיחת עטים וקלסרים הביתה לשימוש הילדים או בהוספת הוצאות שאינן שייכות לדו"ח ההוצאות שהם מגישים למקום העבודה שלהם.
קובי אלכסנדר, שהיה אחד מאלו שהפכו את קומברס מסטרט אפ לחברת תוכנה עם מחזור שנתי של יותר ממיליארד דולר, כנראה הרגיש שמגיע לו יותר. אלכסנדר היה ידוע בתור המנהל של המניה של קומברס - רואה חשבון מבריק שידע לנהל את הדו"חות של קומברס, כך שמניית החברה הפגינה צמיחה לאורך מרבית 14 שנותיה - למעט שנה וחצי ב-2002-2001 עם פקיעת בועת הטכנולוגיה.
צמיחה כזו דורשת מתן תחזיות נכונות, עמידה בהן והצגת שורות רווח נכונות - ניהול פיננסי שלא כל אחד יכול לבצע. אלכסנדר אמנם תוגמל בעשרות מיליוני דולרים, אבל הרגיש, בתור אחד שהפך הרבה אנשים אחרים לעשירים, שהגיע לו הרבה יותר.