יאללה משה, בוא הביתה

גילה היקרה,

לא נעים להיות בימים אלו בנעליו של בעלך, נשיא המדינה משה קצב. עוד יותר לא נעים להיות אשת נשיא המדינה.

ליבי עליך, גילה. את בוודאי לא עוצמת עין, קוראת בצמאון כל מילה בעניינו של 'משה' ולא מפסיקה להאזין ולצפות בתקשורת, להציץ בעיתונים כשאת בחדרי חדרים ולבחון כל מילה המובאת שם בעניינו של בעלך. די מסקרן לבחון מבפנים את הרגליו המיניים מחוץ לחיי הנישואין, ועוד עם נערות צעירות, חטובות ותוססות, שלבושות בג'ינס צמודים ומתגנדרות בחולצה חושפנית.

קשה לך בוודאי לעבור במסדרונות משכן הנשיא בימים אלו, לחייך לכולם, כשבפנים הלב נצבט. את גם סקרנית לדעת מה חושבים ואומרים עליך, דקה אחרי שאת נעלמת בגרם המדרגות לחדרי המשפחה.

זו גם הסיבה שאת, האישה השכלתנית שפועלת שלא על פי הרגש ועקומת הפיתוי חייבת לתפוס פיקוד ואומץ, לקרוא למשה לשיחה ב-4 עיניים ולאמר לו: אני עוזבת את הבית ... אבל רק לקריית מלאכי. רוצה תבוא, לא רוצה – תישאר פה. עם החוקרים, העובדים וכמובן המזכירות הנאמנות. אני זזה הביתה לפינה שלי, לחברים שלי ובעיקר לפרטיות.

הדגישי בפניו שלא נעים לך במשכן המכובד בימים אלו, מול ההתרחשות הנוכחית שלא מכבדת את המקום ובוודאי שלא אותו (וכמובן אותך). ספרי לו כיצד כשאת הולכת במסדרון בוחנים אותך מכף רגל ועד ראש, נועצים בך מבטים ואפילו מחייכים מתחת לאף חיוך מבויש עם מעטה ציני משהו.

כך או אחרת, זה מריח לא טוב ואפילו מסריח. משכן נשיאי ישראל ידע ימים טובים יותר. לו רק משום כך היה ראוי שכל החקירה הזו תתבצע בכלל בחדר מלון ירושלמי, הרחק ממקדש הערכים של מדינת ישראל.

את יודעת היטב (גם בעלך מודע לכך), שבעבר ישבו שם אנשי רוח מרכזיים כמו יצחק בן צבי, זלמן שזר, יצחק נבון והפרופ' קציר. לא דבק בהם רבב, נהפוך הוא. הם לא היו פוליטיקאים וגם לא עסקנים פוליטיים (להוציא את יצחק נבון, שהינו גם איש רוח). הם באו בדיוק מהמקום שמשם צריכים להגיע נשיאים למשכן הייצוגי הזה.

מהיום שבאו בפיתחו הפוליטיקאים, השתנתה האווירה ורוח אחרת החלה לנשוב מהמשכן שרוחותיו חייבות להיות שזורות בערכים, אמונה והרבה יושרה. לא צריכים לבטל את המוסד, אלא פשוט לתקן את הקלקולים ולהציב במקום אנשים מתאימים.

עוד בכהונה הקודמת – זו של עזר וייצמן ז"ל, ביקרו חוקרי המשטרה במקום וחקרו את הנשיא. הפעם זו אינה חשיפה, הפעם זו התערטלות של נשיא המדינה, התנהלותו והרגליו המיניים מול הבאות בהיכלו. עצוב שלכך ולכאן הגענו.

את בוודאי מבינה בדיוק במה דברים אמורים, כמו גם העובדה שכולם ידעו מה מתרחש מאחורי הדלת הנעולה בלשכת העבודה של בעלך – וכולם ידעו, חוץ מהכלה. לא אחת, שתיים היו לו (לכאורה, הכל לכאורה בנתיים), ולמה שתאמיני שלא היו יותר, כשיש 24 שעות ביממה.

עם כל אלו את צריכה להתמודד, לקום בובקר ולהמשיך ולתפקד בבית מלא בעובדים, יועצים, עוזרים ומנקים. זה עוד יום שבעלך מסתגר בחדר עם בכירי החוקרים במשטרת ישראל. והם, לא מרפים משאלות העוסקות בהרגליו המיניים מול סגל 'הבנות', בחנינות שנתן ואפילו כמה שאלות לעניין השיפוץ במשכן.

זה מה שהנשיא עושה בימים הללו, שאמורים להיות ימי עבודה לכל דבר ועניין ואשר בהם אתם אמורים, בצוותא, לנחם משפחות שאיבדו את יקיריהם במלחמה האחרונה, לסייר בצפון המתאושש ואולי לבלות חופשה בצימר בגליל.

לפחות את, דווקא בימים הללו, קחי יוזמה וצאי בעצמך לבתי החולים לבקר פצועים, עשי לביתך במובן הזה שהחיים נמשכים ואף משפחה שכולה לא צריכה להיפגע ממה שאת נפגעת, על לא עוול בכפך.

בכל מקרה, דעי לך, את לא לבד בסיפורים הללו. יש לך עוד כמה נשים שבני זוגן נתונים כיום במלתעות החקירה בגין התנהלותם המינית. כך חיים רמון – שפרש ונלחם לחפותו, ראש עירית גבעתיים המתמודד מול מתלוננת בהקשרים דומים, זאב רווח השחקן שהבטיח לעשות הצגה על הרקע לחקירתו והכל אחרי שהסרט העכשווי שלו יסתיים, חנן גולדבלט ועוד.

תהיי חזקה, כי יכול להיות שמאד בקרוב יחליטו עוד כמה לצאת ולספר את שעבר עליהן בחיקו של בעלך. זה הפך מאד 'IN' כנראה. ואני אומרת לך, לא משנה מה יהא סוף הסיפור, העובדה שמין ופוליטיקה הפכו למוצר נמכר מביא אותי לאמר לכל המנצלים את מעמדם: חרמנים, נמאסתם.

ובנתיים, גילה, קחי מזוודה. ארזי את מה שצריך ושכנעי את הנשיא לוותר על המגורים, כעת, במשכן ואולי להתפטר בכלל מהמשרה. נשיא בחקירה לא מתאים למדינת ישראל ולא משנה אם בעבירה מינית או אסטטית אחרת מדובר. אסור לו לגור כאן כעת וזאת עד עבור זעם או משפט.

שנה אחת נותרה ועדיף שיצא ממנה 'גדול', כמי שוויתר, ואם יזוכה – יוכל לפעול בשארית זמנו למען אלו שיש מי שחפץ בהכפשת שמם. זה מכובד, ענייני ומאד ממנף אישית – דווקא מהמקום של נשיא לשעבר. בינתיים, עד כמה שהדברים משתקפים – לא הכל היה וורוד בחדרי הנשיא ולכן עדיף, נכון לעכשיו, להתרחק מהמקום ובכך לכבד אותו – את המקום, כמובן.