הצעה: להקים מקלט ארצי לפרוצות זרות

"הלילה נעצרו 11 אנשים בנחל פארן, בהם שבע נשים שהוברחו למטרות זנות בארץ", פתח ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות, את דבריו ביום עיון בנושא סחר בבני אדם לעיבוק בזנות. ומזרחי המשיך: "בנמל חיפה נשארו 200 דרכונים נטושים של נשים שירדו מאוניות טיולים לסיור של יום אחד בישראל, ונעלמו. בישראל עובדות על פי ההערכות 3,000 נשים זרות בתעשיית המין, ב-900 מכוני ליווי, המחיר לאישה הוא 4,000-7,500 דולר, והן נדרשות להחזיר את התמורה בעבודה. 146 תיקים נפתחו מתחילת השנה על סחר בנשים".

את כל התותחים הכבדים שלהם השקיעו המשרד לביטחון פנים ואגף החקירות במשטרה ביום העיון בו התארחו המפכ"ל, רב ניצב שלמה אהרונישקי והשר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, שאמר כי "ישראל מגיעה למקומות שמעולם לא חשבנו שנגיע אליהם" והבטיח להעלות את נושא הסחר בנשים בביקורו במדינות חבר העמים בסתיו. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין אמר כי "יש למגר את התופעה כפי שמיגרו את העבדות בארצות הברית" והוסיף כי יש להקים מרכז ארצי לסיוע משפטי לנשים אלה.

סנ"צ אבי דווידוביץ', חבר בצוות הבינמשרדי לטיפול בבעית הסחר בנשים אמר כי בין ההמלצות שהצוות יגיש בשבועות הקרובים – הקמת מקלט לנשים הזרות, ובו אגף פתוח לנשים שזהותן ידועה והן החליטו להעיד, ואגף סגור לנשים שזהותן לא אומתה, והן מסרבות להעיד נגד הסרסורים שלהן.

חברות הכנסת יעל דיין וזהבה גלאון מתחו ביקורת קשה על העונשים הקלים המוטלים על סוחרי הנשים, וטענו כי הם עומדים בניגוד לתיקון לחוק העונשין, שעבר בשנה שעברה, וקובע עונש מקסימלי של 16 שנות מאסר על העוסקים בסחר בבני אדם.

פרקליטת מחוז תל אביב, מרים רוזנטל, אמרה בתגובה כי "יש לתת למערכת זמן להתרגל ולהפנים את השינוי החקיקתי". לדבריה, אם בעבר הוטלו עונשי מאסר על תנאי או חודשים ספורים על סוחרי נשים, הרי שכיום העונשים עומדים כבר על שנתיים ושלוש. רוזנטל גם חשפה את הסוד הידוע של ההוסטל בו מוחזקות זונות שנעצרו בפשיטה משטרתית ומחכות להעדה במשפט או לגירוש מהארץ. בהוסטל, הנמצא במרכז הארץ, יכולות לשהות עד 15 נשים, אם כי בדרך כלל שוהות בו 2-3 פרוצות. ניצב מזרחי אמר כי עלות אחזקתה של כל אישה בהוסטל היא 6,000 שקלים לחודש. רוזנטל אמרה כי "הן מקבלות שיכון וכלכלה, בעוד שהזונות הישראליות לא זוכות לכך, ומה הן עושות כל היום – עוסקות בזנות".

עורכת הדין נעמי לבקורן, היועצת המשפטית של מוקד הסיוע לעובדים זרים, נגעה בנקודה הרגישה של הקשרים הלאו דווקא מקצועיים בין משטרת ישראל למכוני הליווי. לבקורן הציגה נתונים לפיהם, כ-15 נשים מתוך ה-28 עמן שוחחה סיפרו כי בין לקוחותיהם ישנם שוטרים, וחלקן אף הוסיפו כי השוטרים היו נחמדים במיוחד והבטיחו להם יחס טוב במקרה שייעצרו. שלוש נשים אמרו כי השוטרים הם חבריו של בעל המכון. האמירה הזו עוררה סערה בקהל השוטרים, שקראו לעברה "איך את לא מתביישת?". לסיום היתה ללבקורן בקשה אחת קטנה מהשוטרים: "כאשר אתם עוצרים אותן, תנו להן לאסוף את כל החפצים שלהן. זה לוקח רק עוד כמה דקות, וזה כל מה שיש להן".

בסיום יום העיון הופיעה פרופ. ג'ולי צוויקל, מטעם המרכז לחקר וקידום בריאות האישה, באוניברסיטת בן גוריון, שערכה מחקר ראשון בנושא מצבן הרפואי והנפשי של נשים בתעשיית המין בישראל. צוויקל, בשיתוף שני פסיכיאטרים, ריאיינו 55 עובדות בתעשיית המין במכונים בתל אביב, באר שבע ואילת. "המצב החמור ביותר הוא בתל אביב, שם הנשים יכולות לנוע רק בין דירת המגורים שלהם למכון ואינן יכולות להסתובב בלי השגחה. באילת הן עובדות במלונות, ויש להן יותר חופש תנועה". צוויקל סיפרה לוואלה! חדשות כי הופתעה מכך שהסרסורים אפשרו לה ולצוותה לשוחח בחופשיות עם הנשים. "יכול להיות שהם הבינו שהדבר מקל עליהן מבחינה נפשית. זו היתה הפעם הראשונה שמישהו בלתי תלוי שוחח איתן בגובה העיניים". צוויקל ציינה כי המכונים בהן שוחחה עם הנשים הן הטובים ביותר, כך שיש להניח שהמצב במכונים אחרים גרוע עוד יותר.

המימצאים העיקריים של צוויקל הם ששלושת רבעים מהנשים ידעו שהן מגיעות לעבוד בזנות, אך לא חשבו שהתנאים יהיו כל כך קשים. 82 אחוזים הוברחו לארץ בדרכים בלתי חוקיות. אחת מכל שתי נשים הותקפה פיזית או מינית. רבע מהן סובלות מבעיית אלכוהול (לדברי צוויקל, הנתון הזה נמוך מהמצופה) ושליש מבעיית סמים. מחציתן עבדו כבר בזנות בחו"ל. בממוצע הן מקבלות 12 לקוחות ביום, אך צוויקל סיפרה כי אחת הנשים סיפרה לה כי באחד החגים נאלצה לקבל במשך ארבעה ימים רצופים 25 לקוחות. גילן הממוצע של הנשים הוא 22, אבל צוויקל סיפרה כי בשוק מתפתחת דרישה לנשים צעירות יותר ויותר.