קליין: החריגה בגירעון תפגע בצמיחה, בהשקעות וביציבות המחירים

"חוסר הבהירות לגבי מידת הסטייה מתקרת הגירעון התקציבי לשנה זו, ועוד יותר מכך לגבי החזרה לתוואי הגירעון התקציבי שנקבע לשנים הבאות במסגרת ההתכנסות לסטנדרטים בינלאומיים, עשוי למנוע את המשך הירידה בריבית הריאלית לטווח ארוך, ואף לגרום להעלאתה, לעכב את ההשקעות ואת צמיחת המשק, לפגוע ביציבות המחירים בעתיד, ולחייב התאמות במדינות המוניטרית כדי לשמר את היציבות" - כך מזהיר היום נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בדו"ח האינפלציה החצי שנתי שהגיש לממשלה ולכנסת.

קליין הוסיף, כי החריגה המסתמנת בגירעון הפיסקלי מהתקרה שנקבעה לו לשנת 2001 - חריגה שתתבטא גם בעלייה משמעותית במשקל ההוצאה הממשלתית בתוצר ובחוב הציבורי - בניגוד למדיניות המוצהרת ולמגמת הירידה בהם בשנים האחרונות, מהווה נקודת מוצא בעייתית לתקציב 2002.

מדו"ח האינפלציה עולה, כי במחצית הראשונה של השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.1%. לפי הערכות, 2001 תסתיים עם אינפלציה של כ-2%-2.5%, קרוב לגבול התחתון של היעד שנקבע על ידי הממשלה (2.5%-3.5%), ובתוך היעד שהוגדר כיציבות מחירים לטווח ארוך.

קליין ציין, כי המדיניות המוניטרית בתקופה זו פעלה על רקע זעזועים פנימיים וחיצוניים: משברים בשווקי ההון בעולם, האטה בכלכלה העולמית, והמצב הביטחוני בארץ. לדבריו, גורמים אלו הובילו להאטה במשק הישראלי, דבר שמיתן את עליית המחירים, לצד הגדלה של אי הוודאות והפוטנציאל לפגיעות פיננסית.

בנק ישראל הפחית את הריבית הנומינלית ב-1.4% במחצית הראשונה של השנה (ובעוד 0.5% מאז), מתוך כוונה לעמוד ביעד האינפלציה שנקבע. בסוף יולי עמדה הריבית על 6.3%, ובכך הופחתה הריבית במשק ב-7.2% מתחילת 1999 ועד היום. קליין מציין, כי הירידה בריבית הבנקאית הביאה לירידה בריבית הריאלית.

לדבריו, קצב הפחתת הריבית הושפע מהצורך לשמור על יציבות פיננסית לנוכח האפשרות שהירידה החדה בגיוסי ההון בחו"ל תביא להתגברות קצב הפיחותים. כמו כן, קצב הפחת הריבית נובע מאי הוודאות בקשר למדיניות הפיסקלית ולעמידה ביעד הגירעון ומהשלכות המצב הביטחוני.

קליין עונה בדו"ח האינפלציה לאלו שדרשו הפחתת ריבית מהירה, וכותב, כי הפחתת ריבית חדה עלולה היתה לפגוע ביציבות הפיננסית, לסכן את השגת יעד האינפלציה לשנים הבאות, ולחייב העלאות ריבית בהמשך, מה שהיה גורם לפגיעה באמינות במדיניות המוניטרית. במהלך חצי השנה הראשונה פוחת שער השקל ב-3% ביחס לדולר, לעומת מגמת הייסוף שנרשמה בשנת 2000. בשער החליפין של סל המטבעות נרשמה יציבות.