ועדת שחק הקפיאה את עבודתה

ועדת הבדיקה למלחמה בלבנון בראשות רא"ל (מיל') אמנון שחק הקפיאה בשלב זה את עבודתה. בחדשות 10 דווח, כי בשלב זה הוחלט בוועדה שלא לזמן עדים. חברי הוועדה ממתינים לתשובה מראש הממשלה האם אכן תוקם ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את הנושאים שאינם באחריותה של ועדת שחק. בנוסף הם ממתינים לתשובה מהיועץ המשפטי מני מזוז האם העדים בוועדה יקבלו חסינות. על פי הדיווח, הוועדה הקפיאה את עבודתה לפחות לשלושה ימים.

בתוך כך, ועדת המשנה לבדיקת מוכנות העורף במלחמה בלבנון אותה הקים ח"כ עמי אילון (עבודה) במהלך הלחימה, גיבשה דו"ח מסקנות ראשוני ובמרכזו החלטת שר הביטחון עמיר פרץ שלא להפעיל את תקנות מל"ח (משק לשעת חירום). זאת, למרות שבשנת 2001 קבע מבקר המדינה, כיכי "הערכות מל"ח, שהינה למצב החמור ביותר – תקופת לחימה – יכולה לתת מענה גם למצבים פחות חמורים... מן הראוי לשקול את הפעלת מערך המל"ח לא רק באסונות המוניים, אלא גם במצבי ביניים שונים".

עוד עולה מהמסקנות הראשוניות, כי פרץ כינס דיון בנושא רק עשרה ימים לאחר פרוץ הלחימה וכי פיקוד העורף פעל לאורך כל המלחמה במתכונת חלקית כמעט ללא גיוס של מערך המילואים שלו המוחזק לצרכי חירום.

נקודה חשובה נוספת שעולה מהדו"ח היא שהממשלה בחרה שלא להפעיל את נוהל פינוי האזרחים, על פי החלטת ממשלה מ-2001, העוסק בפינוי של עד 25,000 תושבים. על פי הנוהל, הממשלה תפנה את האזרחים, בין השאר, בתרחיש של "פגיעה באוכלוסייה כתוצאה מהתקפת טילים על העורף". כחלק מהיערכות להפעלת הנוהל, נחתמו בשנים האחרונות חוזים עם בתי מלון, מתקני אירוח ואכסניות שונים לשימוש במתקנים בשעת ההפעלה. בפועל הוועדה מצאה, כי הפעלתו של הנוהל אפילו לא הועלתה לדיון בממשלה.

באשר לפעילות הארגונים הוולנטריים נכתב בדו"ח, כי ברוב שלבי המלחמה לא היה כל גוף מרכזי אשר יתאם ויקשר בין הארגונים ויעביר בצורה מרוכזת את הצרכים של כל יישוב וחישוב. בפועל, היו כפילויות רבות בפעילות העמותות כתוצאה מחוסר התיאום.

ועדת המשנה, שהתכנסה אתמול לישיבתה הראשונה, פועלת מזה כחודש. במהלך פעולתה סיירה הוועדה מספר פעמים בישובי הצפון – עכו, אל סאג'ור, אבו סנאן, קרית שמונה, צפת, ונפגשה עם גופים ואנשים שונים אלוף פיקוד העורף, רענן דינור, ארנון בן עמי (ממלא מקום יו"ר מל"ח), אנשי משרד הפנים ואנשי פיקוד העורף וכך גיבשה את מסקנותיה.

יו"ר הוועדה ח"כ עמי אילון בירך בדיון את פעולת הארגונים הוולנטריים ואמר, כי הוא לא "בטוח שכל מה שהארגונים עשו היה מחדל של המדינה, אבל אין ספק שהמדינה כשלה כשלון חמור בכל מה שקשור בנושא ההכוונה, התעדוף, קביעת הצרכים והניהול של הגורמים. זה תפקיד שרק המדינה יכולה לעשות, ואת זה היא התעוררה לעשות מאוחר מדי ומעט מדי". הוועדה צפוייה להגיש בשבוע הבא את הדו"ח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

במהלך ישיבת הוועדה, בה השתתפו ארגונים וולונטריים אשר פעלו בצפון בתקופת הלחימה, טענו נציגי הארגונים כי היה בלבול גדול בכל הנוגע לתיאום בין הארגונים ולריכוז פעולתם על ידי גוף עליון מטעם הממשלה.

מנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד התריע, כי "המערכת לא מתפקדת גם ביום שאחרי". לדבריו, "ההתנהלות הבירוקרטית של חלק ממשרדי הממשלה בטיפול ביום שאחרי לא פחות שערורייתית מהתנהלותם במהלך הלחימה". מלמד סיפר, כי "על אף העובדה שהרשויות המקומיות קיבלו תרומות מזון בעבור כלל התושבים שלהם , הן סירבו לחלק את המזון למקלטים פרטיים בתואנה כי אין באחריותם לדאוג למקלטים הפרטיים אלא רק לציבוריים".

יוסי מילשטיין, דובר ויועץ מיוחד לארקדי גאידמק, אשר הקים את עיר האוהלים בניצנים אמר בדיון, כי "לשכת מנכ"ל ראש הממשלה ידעה כבר ביום הרביעי ללחימה שאנחנו מתכוונים להקים את עיר האוהלים תוך 48 שעות, וסירבה לשתף פעולה". לדבריו, "המדינה לא שיתפה פעולה אפילו בפינויים לבית חולים ברזילי – גאידמק שילם כחצי מיליון דולר רק על פינויים לבתי החולים. בסופו של דבר המדינה גבתה ממנו תשלום מלא גם על שירותי המשטרה והכבאות שניתנו לעיר האוהלים".

ח"כ לימור לבנת (ליכוד) אמרה בעקבות דברי נציגי הארגונים, כי "הדברים שהוצגו פה הם באמת חמורים. אין לי ספק שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הדברים. ישנן תוכניות מפורטות להפעלת פינוי האזרחים לעשרות אלפי מקומות, נוהלים על גבי נוהלים, ופשוט לא הפעילו אותם".

ח"כ יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) אמר, כי "חייבים לחשוב על היום שלמחרת. התחושה היא שהדברים קיימים ופשוט אין מי שינהל ויפעיל את כל הגורמים. צריך להסיר את הכובע בפני כל אותם הארגונים שנשאבו לוואקום שיצרה המדינה. אני מאוד מקווה שהעניין ייחקר ויבדקו ויגיעו אל האמת".