מה נעשה עם השמאל הזה?

בחודש האחרון עוסקים כותבים וכותבות שונים בשאלות בדבר מהותו של השמאל הנתפש כ"רדיקלי". בתחילה אמרו עליו שהוא אוטומטי ומנותק, אחר כך אמרו גם שהוא טוטליטרי. עכשיו הוא נרקסיסטי, משולל כל צדק וראוי לבוז עמוק. העיסוק בשמאל בשיח הציבורי הוא כמו נושא שעובר כחוט השני בסימפוניה והוא מתפתח, ממש כמו ביצירה טובה, ויש לו כמובן את הפרקים הנדרשים. לא ברור לי אם כבר נרשם שיא היצירה הזאת, אבל אין ספק שהיא הולכת וצוברת עוצמה.

אני תוהה על הבחירה לתקוף את השמאל "האחר", במקום להתמקד בבחינה עצמית. אני תוהה על אמירות שמערערות על עצם הלגיטימיות של העמדות שמשמיע השמאל הרדיקלי מן היום הראשון של המלחמה, במקום להתמודד עם השקפת העולם שבבסיסן ועם הטיעונים הנגזרים ממנה, כמצופה מאינטלקטואלים.

מהקשבה להלכי הרוח בשיח הציבורי ומקריאה חוזרת בטקסטים שכתבו נציגי השמאל המעצבן הזה במהלך החודש האחרון, אפשר להיווכח שיותר ויותר אנשים וקבוצות ובכלל זה אישים ומעגלים בשמאל הנתפש מרכזי, מצטרפים לעמדות המובעות שם, שמה שאנחנו סיכמנו לפני מספר שבועות נאמר כעת ע"י החוזרים מהמלחמה. חיילים היורדים דרומה, פליטים העולים צפונה מכאן והמדרימים מעבר לגבול, עיתונאים. אני יכולה להעיד, שהשאלה הראשונה ששאל אותי בני, עוד מלבנון, הייתה: "מפגינים, אימא, נכון? אתם לא שותקים?!".

יש אנשים ונשים שהתקשו לתת ביטוי לספקות ולרגשות קשים שליוו אותם במהלך המלחמה בבשל הקונצנזוס ברובד הגלוי, הפחד להיות בעמדת מיעוט והציפייה לסולידריות. בנוסף, פחד מפגיעה פיזית גורם לאנשים להתמקד בצרכים הקיומיים ולא תמיד מאפשר להתפנות לבחינה מורכבת וביקורתית יותר של המצב.

הביקורת נגד מהלכי המלחמה נתנה איפוא לגיטימציה לשאול שאלות, לערער על הקיים ולכן היא חשובה מאין כמותה. במובן זה, מי שהעז להשמיע ביקורת כזאת מילא תפקיד חברתי נחוץ ביותר. הוא נתן ביטוי ללא מודע הקולקטיבי שמודחק בהלם של התחלת המלחמה ובכך יצר את הפלטפורמה שתאפשר לצאת מהמונוליתיות הרגשית והמחשבתית ולהתחיל להביא לידי ביטוי קולות רבים ושונים ולבנות תפישת מציאות מורכבת.

כמי שנמנית עם הקבוצה המושמצת הזאת, אני דווקא מופתעת לטובה מהמהירות שבה נטלה לעצמה החברה את הזכות להעזר בשירות הזה ולהתחיל לפקפק, לבקר, לבכות.

חבל שאנשים שמשמיעים את קולם בשיח הציבורי בוחרים בגישה משתלחת ומבטלת, במקום לנצל את הבימה שניתנה להם ולשמש מודל לגישה דיאלוגית, שבוחנת עמדות ומתוך סקרנות ונכונות ללמידה.

* הכותבת היא מנחת קבוצות ופעילה בתנועת "האם החמישית".