אורח חיים פעיל בגיל צעיר משפר תפקוד בזקנה

גברים בגיל העמידה, אשר שומרים על אורח חיים פעיל, צפויים לקצור את הפירות בגיל מאוחר ולהישאר פעילים גם בזקנתם, כך מגלה מחקר חדש של חוקרים מהמכון הלאומי להזדקנות במארילנד שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה מונעת.

ד"ר קושנג פאטל, מכותבי המאמר, ועמיתיו למחקר, ניתחו מידע שנאסף על 1,155 קשישים איטלקים, שהתבקשו לדווח על רמת הפעילות הגופנית עליה שמרו לאורך חיים, ובמיוחד בשנת העשרים, שלושים, ארבעים וחמישים לחייהם. לאחר מכן עברו הנבדקים בדיקה רפואית ונמדדו יכולות הניידות שלהם.

מתוצאות המחקר עולה כי נבדקים שדיווחו על רמת פעילות גופנית גבוהה במשך חייהם ביצעו את מבדקי הניידות בצורה טובה יותר מאשר אלו שדיווחו על רמת פעילות נמוכה, והראו יכולות הליכה למרחק 400 מטר וקימה מכסא טובות יותר. במאמרם מציינים החוקרים כי מחקר קודם הראה כי אי-עמידה במבדקים מסוג זה מרמז על סיכוי גבוה ב-80% למוות מוקדם אצל קשישים.

"המחקר שלנו מראה שפעילות פיסית מוגברת בשנות השלושים, הארבעים והחמישים לחיים משפיעים בצורה חיובית על המשך החיים, ומשפרים את הסיכוי לשמר את יכולת ההליכה והתפקוד בגיל מבוגר", אמר ד"ר פאטל. הוא הוסיף כי "התוצאות שלנו מראות שאורח חיים פעיל לאורך החיים יכול להוביל לא רק לחיים ארוכים יותר אלא גם לשמר את איכות החיים הגבוהה בשנות הזקנה, ודבר זה יכול להפחית את העלות למדינה, הנגזרת מטיפול בקשישים מוגבלים". לאור התוצאות, טוענים החוקרים כי הפעילות בגילאים 40-60 היא קריטית בקביעת איכות החיים בגיל מבוגר יותר.