הוא ככל הנראה האדם החכם ביותר על פני כדור הארץ. הוא גאון מתמודד וחידתי, שהדהים את העולם האקדמי עם טענתו שפתר את אחת הבעיות הקשות ביותר בתולדות ה[[מתמטיקה]]. ב"גרדיאן" דווח, כי הוא מועמד בטוח לזכות ב"פרס נובל" למתמטיקה על עבודתו בנושא צורות אפשריות של היקום. אבל השמועות סביבו טוענות שהמתמטיקאי הרוסי המבריק ידחה בבוז את הכבוד הגדול ביותר שעמיתיו יכולים להעניק לו.
מאז שגרגורי (גרישה) פרלמן חשף בשנת 2002 את הפתרון שלו להשערת [[פואנקרה]] ,בעיה מתמטית שבמשך כמאה שנים ניסו מתמטיקאים שונים לפתור ללא הצלחה, היה פתרונו נתון לבחינה מדוקדקת של טובי המוחות. אך איש מהם לא הצליח למצוא בפתרונו טעות, והולך וגובר הקונצנזוס שפרלמן אכן פיצח את הבעיה.
על פי השמועות, ב-22 באוגוסט הוא יזכה ב[[מדליית פילדס]], הפרס החשוב והמכובד ביותר בענף המתמטיקה. אבל אפילו על פי קנה המידה של גאונים מתמטיים אקצנטריים כמו [[ג'ון פורבס נאש]], שתואר בסרט "נפלאות התבונה", ד"ר פרלמן נחשב "לא קונבנציונלי". הוא כבר דחה בעבר פרס בסך מיליון דולר, שהוצע על ידי מכון קליי למחקר מתמטי בארצות הברית. המכון הציע להעניק לו סכום זה אם תוכח נכונות טענתו. עולם המתמטיקה רוחש שמועות שגם אם תוצע לו מדליית פילדס היוקרתית הוא לא יקבל אותה. המדליה תוענק בשבוע הבא בכנס המתמטיקה העולמי במדריד, אך כרגע לא ברור אם פרלמן יטרח בכלל להגיע לכנס. במדליית פילדס, יכולים לזכות מתמטיקאים שעוד לא מלאו להם 40 ביום הפתיחה של שנת הפרס. לפרלמן מלאו 40 ביוני, כך שזו השנה האחרונה שבה יוכל לזכות בפרס זה.
פרלמן סרב כבר בעבר לקבל פרס מהחברה המתמטית האירופית. על פי השמועה, הנימוק שלו היה שאינו מאמין כי ועדת הפרס היא בעלת כישורים מספיקים לשפוט את עבודתו. "הוא לא רוצה להיות מעורב בטקסים, פאר והערצה עיוורת, אבל הוא מגיע לקיצוניות כזו, שאנשים עשויים לראותו כלא לגמרי שפוי" אמר ארתור ג'אפה, מאוניברסיטת הרווארד, שהגדיר גם הוא את פרלמן כ"אדם לא קונבציונלי".
פרסם את ההוכחה באינטרנט
פרלמן מסרב להתראיין ופרטים מעטים ידועים על חייו. הוא נולד ב-13 ביוני 1966 ובגיל צעיר נרשם ללימודים בבית ספר בסנט פטרסבורג, המתמחה במתמטיקה ופיזיקה מתקדמות. בגיל 16 זכה במדליית זהב, כשהשיג תוצאה מושלמת באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית, תחרות לתלמידים מוכשרים. לאחר שקיבל דוקטורט מהאוניברסיטה הממלכתית של סנט פטרסבורג, עבד במכון המתמטיקה סטקלוב, לפני שעבר לארצות הברית בשנות ה-80 המאוחרות ועבד באוניברסיטאות שונות. הוא חזר לסטקלוב לפני עשר שנים כדי לעבוד על ההוכחה שלו להשערת פואנקארה.
פרלמן היכה את עולם המתמטיקה בהלם בשנת 2002 כאשר פרסם את החלק הראשון בעבודתו על בעיה שניסח המתמטיקאי, הפיזיקאי והפילוסוף הצרפתי אנרי פואנקרה ב-1904. ההשערה, שאנשים שאינם מתמטיקאים מתקשים אפילו להבינה, שימשה אתגר לכמה מהמוחות הגדולים ביותר במאה ה-20. היא עוסקת בגיאומטריה של מרחבים רב מימדיים והיא מפתח לתחום הטופולוגיה. פרלמן אומר כי פתר גרסה כללית יותר של הבעיה המכונה השערת הגיאומטריות של תרסטון, שהשערת פואנקרה היא מקרה ספציפי שלה. "זו בעיה מרכזית גם במתמטיקה וגם בפיזיקה, משום שהיא חותרת להבין מה עשויה להיות צורת היקום", אמר מרקוס די סוטוי מאוניברסיטת אוקספורד. "רבים הכריזו שיש להם הוכחות של הבעיה הזו, אך הן התגלו כלא נכונות".
אפילו הדרך שבה פרסם פרלמן את ההוכחה שלו, לאחר שמונה שנות עבודה ומחקר, הייתה יוצאת דופן. במקום לפרסם אותה בכתב עת מדעי, שמאמריו כפופים לבדיקה ולביקורת של מתמטיקאים אחרים, הוא שיגר שלושה כתבי יד לארכיון אינטרנט של מאמרים בנושאי מתמטיקה ופיזיקה. "הוא פשוט שלח את המאמרים לאינטרנט ובעצם אמר - זהו זה'", אמר נייג'ל היצ'ין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד. "צריך היה עוד למלא את ההוכחה בפרטים רבים. ויש ברקע מידה מסוימת של וויכוחים בשאלה מי היה הראשון שסיפק את הפרטים החסרים". המסמך האחרון, המעבה ומרחיב את הוכחתו, משתרע על לא פחות מ-473 עמודים.
על כף המאזניים מונחים כעת יותר מאשר מוניטין והוקרה מקצועיים. בשנת 2000 הכריז מכון קליי בבוסטון, ארגון מחקר פרטי במתמטיקה, שישלם מיליון דולר לכל מי שיפתור אחת משבע בעיות שאותן הגדיר כ"בעיות המילניום". השערת פואנקארה היא אחת מהן, אבל פרלמן אמר שאינו מעוניין בכסף. לדברי מתמטיקאים, רבים הפרס הגדול בשבילו הוא עצם הוכחת ההשערה, לכסף אין משמעות.