איגוד האסטרונומים הבינלאומי קבע אתמול את ההגדרה הסופית עד כה למושג "[[כוכב לכת]]", בעקבות הויכוחים הארוכים בשאלה האם [[פלוטו]] הוא אכן כוכב לכת למרות גודלו, או, למעשה, קוטנו. גילויים של כמה וכמה גופים שמימיים גדולים מפלוטו העמידו בסימן שאלה את מעמדו במערכת השמש, וההגדרה אמש באה בתקווה לשים קץ לויכוחים.
משמעות ההגדרה היא, קודם כל, שמספר כוכבי הלכת במערכת השמש יעלה מ-9 ל-12. בנוסף, האסטרונומים הגדירו קטגוריות שונות למיון כוכבי הלכת. זו הפעם ראשונה שנקבעת הגדרה מדויקת, מדעית לכוכב לכת. ועדת האיגוד, המונה שבעה חברים, העלתה את השאלה בפני 2,500 אסטרונומים מרחבי העולם ותהו: האם הגודל קובע או לא?
"אם המדענים היו מבינים ב- 1930 שפלוטו למעשה קטן יותר מהירח שלנו ושהמסה שלו לא מגיע לאחוז אחד מהמסה של כדור הארץ, סביר להניח שהיו מוצאים לו כמה כינויים אחרים", אמר אוון ג'ינג'ריץ', יושב ראש הוועדה.
הויכוחים על כינויו של פלוטו נמשכים כבר כמה עשורים. הם הוחרפו ב-2003 כשאסטרונומים גילו גוף שמימי חדש המקיף את השמש, UB 313, המכונה "זינה", על שם הדמות מתוכנית הטלוויזיה הפופולרית. הבעיה היא שזינה, כמו יותר מעשרה גופים נוספים שהתגלו, גדולה מפלוטו.
כוכב לכת חייב להיות כדור
על פי ההגדרה החדשה, במידה והיא תאושר, כצפוי, בהצבעה ב-24 באוגוסט, "כוכב לכת" חייב להיות, בראש ובראשונה, גוף שמימי הנמצא במסלול קבוע סביב כוכב שבת (שמש), אך אינו כוכב שבת בעצמו. בנוסף, המסה שלו חייבת להיות גדולה מספיק כדי להפוך את הצורה שלו לכדורית.
פלוטו, על פי ההגדרה הזו, הוא כוכב, אבל הוא שייך גם לקטגוריה חדשה שנקראה על שמו "פלוטונים", כוכבי לכת מיוחדים שמסלולם סביב השמש גדול כל כך, שלוקח להם יותר מ-200 שנים להשלימו. עוד שני כוכבי לכת שהתגלו בשנים האחרונות, זינה וכארון, שייכים לקטגוריה הזו. כוכב נוסף צרס זכה לקטגוריה משלו, והוא יכונה "כוכב לכת גמדי". כולל כל אלה, מערכת השמש שלנו תכלול 12 כוכבי לכת לפחות עד שיתגלו חדשים.
"האם הוועדה חשבה על הכל, כולל כוכבי לכת מחוץ למערכות שמש? בהחלט לא", אמר ג'ינג'ריץ'. "המדע הוא יוזמה מתחדשת, והוא תמיד טומן בחובו הפתעות חדשות. בלי ספק ועדה כל שהיא של האיגוד תצטרך בעתיד לדון שוב בשאלה הזו, ולהגדיר מחדש את הגבול העליון למושג "כוכב לכת", כנראה לפני 2106".