ציון 0 במנהיגות, 0 בהתנהלות ציבורית ו-0 בבניית התדמית שלו כאיש ציבור. לכל אלה זוכה הרמטכ"ל דן חלוץ, עוד לפני שנכתבה מילה אחת על הלחימה. והכל בגלל מכירת תיק ההשקעות שלו.
ככל הנראה דן חלוץ לא עבר על חוק מידע הפנים. אבל זה לא משנה שום דבר לאף אחד. יש חוקים בכתב, ויש חוקים שבלב. ליבו של חלוץ ממוקם מעל בטנו שהתפרסמה בכך שאיננה מרגישה חמלה כאשר הוא מטיל פצצות. ואולם נראה כי לחלוץ תחושות בטן חדות במיוחד אחרי הכל, כאשר הן נוגעות לכספיו האישיים.
נכון, לכל אדם מותר למכור מניות בשעות הראשונות של הלחימה - וכידוע, רבים עשו כך - שעה שהבורסה נפלה ב-4%. כספו של דן חלוץ אינו שווה פחות מכסף של אנשים אחרים ואינו דורש התייחסות מיוחדת. אבל בכל זאת, רמטכ"ל ומערכת צבאית שמהללים את העורף ועמידותו מוצגים באור מגוחך מול עשרות אלפי עניים ששכבו יותר מחודש במקלטיהם, מבלי לתת פקודת מכירה כי אין מה למכור, ויש להם פחות אחרי חודש מלחמה, שאיש לא צפה אותה.
התחושה היא קשה כי נראה שכל אחד דואג קודם כל לעצמו, וככל שהדרגה גבוהה יותר, היא מנוצלת פחות למנהיגות ויותר להטבות אישיות, שמקנה מידע שלא חולק לכלל הציבור. התחושה היא קשה כי הרמטכ"ל אמר "באותה שעה לא צפיתי ולא חשבתי שתהיה מלחמה". תחושה קשה, כי דבריו אלה הם הודאה מפורשת בכך שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל נכנסו לדלת מבלי להעלות על הדעת מה יהיה מעברה השני.
דבריו של הרמטכ"ל מצטרפים לדבריו של ראש אגף הלוגיסטיקה, שאמר כי מבחינתו, חיילי צה"ל יכולים לגנוב מים מחנויות בלבנון. גם כאן אין חדש. איש לא יכעס על חייל שגנב בקבוק מים. הבעיה היא ההתנערות של האחראי לכך מכל נגיעה לנושא המחסור. משהו רע קורה בצה"ל, צבא בו אין יותר אחריות אישית לשום דבר. בו אלופים מתעניינים בראש ובראשונה בשמירה על ישבנם, על כספם, רק אחר כך בחיילים שלהם, ובסוף, אם בכלל, באזרחים עליהם משלמים להם להגן.
משהו רע קורה בצה"ל, בו בכיריו מתבטאים מדי יום בהתבטאויות ובתגובות מקוממות, שמביעות אדישות וחוסר אחריות מוחלטת. גם אם הדברים נראים חמורים יותר ממה שהם באמת, ראוי שבכירי צה"ל, שתקפו את העיתונות על הביקורת שמתחה לאורך המלחמה, יחילו על עצמם מעט מהשקט התקשורתי הזה.
אלוהים, מי חשב שנתגעגע למירי רגב.
0 במנהיגות, 0 בהתנהלות ציבורית
אסף רותם
15.8.2006 / 11:03