"המחזמר השלם של המילניום", the reduced shakespeare company, תיאטרון ירושלים, פסטיבל ישראל.
מאת אסף דגני
"המחזמר השלם של המילניום" הוא קומדיה מטורפת. במהלך שעתיים של מופע, שלושה שחקנים אמריקאיים מוכשרים מחליפים דמויות בקצב מסחרר, רוקדים, שרים, עושים סטנד-אפ, מאלתרים ומדברים עם הקהל - והכל תוך שמירה על קצב מהיר ואדרנלין גבוה.
ההצגה סוקרת את ההיסטוריה של המילניום האחרון בשש אפיזודות: מכיבוש אירופה על ידי הוויקינגים, דרך ימי הביניים, הרנסאנס, תקופת ההשכלה, המהפכה התעשייתית ועד ימינו. בכל תקופה השחקנים מגלמים דמויות היסטוריות ואירועים היסטוריים, תוך כדי שחיטת פרות קדושות.
ז'אן דארק מארחת בטוק-שואו את הקולות בראשה, גלילאו גליליי שר את "גופים שמימיים" בסגנון בארי וויט, דואט אהבה בין היטלר לג'ינג'ס-חאן וגם המגפה השחורה של ימי הביניים זוכה לביצוע בסגנון רוקנרול.
כמעט כל קטע מסתיים בשיר אותו כתב ניק גראהם, שכתב בעבר ללהקות רוק כמו "אירופה" ולזמרת ג'ניפר ראש. המוסיקה קצבית ורק הסאונד הגרוע באולם פוגם
ביכולת להבין את כל מילות השירים, המושרים באנגלית - ללא תרגום. עם זאת, ניכר כי ההומור האמריקאי היה מובן לקהל הישראלי.
אל תפספס
הומור שחור סטייל מונטי פייטון
השחקנים ריד מרטין, ג'ון דיוויד פולהאמר ודי ראיין, שגם כתבו וביימו את המופע, מספיקים תוך כדי החלפת הדמויות גם לאלתר ולצחוק עם המאחרים למופע או לספר בדיחות על המארחים הירושלמים.
את הכוריאוגרפיה של המופע עשתה איימי מורהד שגילתה, לפי דבריה, את ההנאה בעבודה עם שחקנים שאינם רקדנים.
התוצאה החובבנית משהו מאד משעשעת ותורמת לסגנון הקברטי של המופע.
הבמה חשופה חוץ משלושה מסכים מצויירים, כאשר המסך הקדמי משמש גם כניסה לשחקנים, כשהם לבושים בחלקי תלבושות ובאביזרים מתאימים לדמות ולתקופה.
בין השאר שזורים במופע "מחוות" לאנשים ואירועים שלא הוזכרו בספרי ההיסטוריה, כמו מחווה לקהילת ההומואים של המילניום, שיר הוקרה לנשות המילניום שפעלו למען האנושות וגם לא נשכח חלקם של כל האנשים הפשוטים באולם ששילמו ממיטב כספם כדי לראות את המופע.
"המחזמר" הוא מופע מבדר, שזור בהומור שחור בסגנון מונטי פייטון, שלא עושה חשבון אפילו להיסטוריה. מומלץ ביותר!