החיילים שמעו אזעקה אך לא היה לאן לברוח

"עשר דקות לפני מטח הקטיושות, שמענו את מערכת הכריזה של הקיבוץ שקראה להיכנס למקלטים. אנחנו פה כבר שבוע והתרגלנו לאזעקות. לא תפסנו מחסה, גם אין לנו היכן להסתתר. לרוב הכוחות שפרושים בשטח אין מחסה. כל השבוע התלוצצנו שהמקום שבו אנחנו נמצאים בטוח יותר מקרית שמונה. היום התברר שטעינו", כך סיפר אתמול סגן ירון נילי, שיחידת המילואים שלו מוצבת כבר שבוע בכניסה לקיבוץ כפר גלעדי.

35 רקטות נורו אתמול בשעות הבוקר לגליל. אחת מהן הרגה 12 חיילי מילואים מהצנחנים, ששהו בצל הברושים המקיפים את בית הקברות של כפר גלעדי. נילי נפצע קל מהקטיושה. עשרה מהחיילים נהרגו במקום. שניים מתו מפצעיהם בבתי החולים "זיו" בצפת ו"רמב"ם" בחיפה. שניים נפצעו באורח קשה, ארבעה בינוני ושישה קל.

חיילי המילואים שנפגעו מירי הקטיושה היו בשטח כינוס של גדוד צנחנים מאוגדת מילואים, שנקרא לשירות באחרונה. אנשי הלוגיסטיקה והמפקדה של הגדוד נערכו ליד כפר גלעדי, סמוך למקום הכניסה לשטח לבנון. חברי קיבוץ וחיילים סיפרו, כי החיילים התעלמו מהתרעה על נפילת רקטות שנמסרה להם. בפיקוד הצפון אמרו אמש, כי ככל הנראה, החיילים לא חבשו קסדות ואפודי מגן בעת הירי.

גורם בכיר במטכ"ל הודה, בשיחה עם "הארץ", כי "היתה כאן תקלה קשה. לא הגיוני שבשטח כינוס לא יישמרו מרחקי ביטחון. זה תמיד קורה במלחמות - וזה מוכיח שאנחנו לא לומדים לקחים כמו שצריך ומשלמים על כך בדם, גם כשזה לא הכרחי". ראש מטה פיקוד הצפון, תת-אלוף אלון פרידמן, אף אמר כי "לא נבנה בונקר לכל חייל".

"היה מטח של קטיושות, הפיצוצים היו קרובים מאוד אלינו", סיפר נילי, "הגיע רכב ומישהו צעק שיש נפגעים. רצנו לצד השני של הכביש וראינו גיהנום. שני רכבים בערו, היתה שם הרבה אש וראינו הרבה גופות. הקטיושה נחתה ממש במקום שבו הם היו. היה הרבה בלאגן ותוך כדי הטיפול והחילוץ היו עוד נפילות של קטיושות וזה הקשה על העניינים. במקום היו הרבה כוחות רפואה של מד"א ושל הצבא שטיפלו בפצועים. איבדנו הרבה פצועים. כיבינו את האש וניסינו לעזור למי שנפצע. במקום היתה גם תחמושת ולמזלנו היא לא התפוצצה, זה יכול היה להיות אפילו גרוע יותר (...) אלו היו מראות קשים מאוד, זו חוויה קשה".

כמה דקות לפני נפילת הטילים, עזב לרגע אחד מחיילי הכוח, מוטי צדוק, את החבורה כדי לקחת סיגריה מהאוטו. "שמעתי פתאום בום מאחורי ואחר כך שקט. אחר כך שמעתי מישהו צועק 'נפגעתי'. בשנייה הראשונה חשבתי שהוא צוחק אבל אז ראיתי מולי את הגופות של החברים שלי", סיפר.

אסף שפוז'ניקוב, איש כיתת הכוננות של קיבוץ כפר גלעדי, היה מהראשונים שהגיעו למקום הנפילה. "ראינו פטריית עשן והגענו עם הכבאית של הקיבוץ. ראינו מרחץ דמים. אנשים שעמדו במקום נפילת הטיל ממש נקרעו לגזרים".

צדוק סיפר, כי כוחות ההצלה הגיעו לאתר נפילת הטיל במהירות רבה, טיפלו בפצועים, כיבו את הדליקה שפרצה במקום וסגרו את כבישי הגישה לתנועה. שני רכבים פרטיים עלו באש ולצדם חנו שלוש משאיות צבאיות עמוסות תחמושת, שלמרבה המזל לא נפגעו מהנפילה. "תוך דקות היה רופא ליד כל פצוע", סיפר האחראי על הביטחון בקיבוץ גדעון גלעדי, "אבל לגבי מרבית הנפגעים זה כבר היה מאוחר מדי".

אורי אשכולי, חבר כפר גלעדי, סיפר אתמול כי 90% מחברי הקיבוץ נשארו בו. בתחילת המבצע חלק עברו לקיבוץ מעגן מיכאל, אבל כולם חזרו הביתה. לדבריו, "הילדים כל היום במקלט, מועסקים על ידי אנשי חינוך בפעילויות חברתיות ובהפוגות יוצאים לשחק בחוץ. עברנו את זה הרבה פעמים, נפלו כבר הרבה קטיושות כאן. זה ניסיון החיים שצברנו".

בפיקוד הצפון אמרו אמש, כי ירי הקטיושה טרם תוחקר לעומק. ככל הנראה, החיילים לא חבשו קסדות ואפודי מגן בעת הירי. בכפר גלעדי הופעלה אזעקה, אולם נראה שהחיילים לא נקטו אמצעי זהירות על פי ההנחיות: הם לא התפזרו, לא הרחיקו את כלי הרכב זה מזה ולא ניסו לתפוס מחסה. באזור ישנן תעלות, שעשויות היו להציל את חיי חלק מהנפגעים.

בצה"ל לא ידעו אמש להשיב לטענה שנשמעה במקום האסון, כאילו החיילים הוזזו ממקומם לשטח כינוס חדש בידי אחד המפקדים, יום קודם לכן. ראש מטה פיקוד הצפון, תת-אלוף אלון פרידמן, אמר כי בשל המלחמה, נפרסו עשרות מאהלים דומים בשטחים פתוחים ובחניונים לכל אורך הגבול. לדבריו, "אין לנו בסיסים וחדרים מוגנים לכל היחידות שהגיעו. החיילים תודרכו לנהוג על פי תרגולת בסיסית במקרה של אזעקה, מיגון אישי ושמירת רווחים".

תא"ל פרידמן אמר, כי לפיקוד אין דחפורים שיוכל להקציב למשימה של בניית סוללות סביב מחנות אלה, משום שכל הדחפורים מושקעים במשימה של פריצת דרכים לכוחות בתוך לבנון. "אנחנו במלחמה - ובמלחמה גם אנשי הלוגיסטיקה לוקחים סיכונים. גם אם פקידה צריכה להגיע לחיילים שלה בקרית שמונה ותושבי העיר במקלטים, היא תיסע דרך העיר כי זה מה שנדרש ממה", הוסיף. עם זאת, כמה יחידות העבירו אתמול את אנשיהן לאורך הגבול ממאהלים למבני ציבור ביישובים, בניסיון לחסוך בנפגעים.

אהרון ולנסי, ראש המועצה האזורית הגליל העליון וחבר קיבוץ כפר גלעדי אמר אתמול, כי "לחיילים שנמצאים בשטח ההתכנסות אין מחסה ואין איפה להתחבא. חוץ מלשכב על הרצפה אין להם מה לעשות".