עד לעונה שעברה, ה-AFC צפון הייתה הבית הפחות מתוקשר בליגה. פיטסבורג תמיד נראתה מועמדת אוטומטית אבל לא מספיק רצינית, סינסינטי בתהליך בניה של 15 שנים, קליבלנד מסוכסכת עם עצמה ובולטימור המאיסה את כולם עם פוטבול מזעזע במהלך העונה ותקריות אלימות ופליליות בפגרה.
העונה שעברה סימנה את השינוי, עם הפריחה של הבנגאלס תחת מרווין לואיס וקרסון פאלמר ועם חצי שני נפלא של בן רות'לסברגר והסטילרס, במה שנעצר רק אחרי טקס הניצחון בסופרבול. הפגרה הייתה מעניינת לא פחות, כשגם שם שום דבר לא עצר את ביג בן חוץ מרכב של אישה בת 62 ממיין, והמנתחים עשו פרקטיקה מחודשת על הברך של פאלמר. לבולטימור הגיע סטיב מקנייר, שטנסי בעטה בו בלי רחם ובקליבלנד עדיין מנסים להבין למה קבוצת הבייסבול לא מתחרה על הפלייאוף. פוטבול? אוהבים את זה בעיר של דרו קארי, אבל זה עדיין לא זה.
פיטסבורג סטילרס
מאזן בעונה שעברה: 5:11, מקום שני בבית, כניסה לפלייאוף דרך הויילד קארד, זכיה בסופרבול.
מאמן: ביל קווהר
החתמות עיקריות: רודני בייקר (קיצוני הגנתי), ראיין קלארק (סייפטי).
עזיבות עיקריות: ג'רום בטיס (רץ אחורי, פרש מפוטבול), טומי מדוקס (קוורטרבק), אנטואן רנדל אל (תופס), קימו ואן אולהופן (תאקל הגנתי, ד"ש לפאלמר), כריס הופ (סייפטי).
סיבובים ראשונים בדראפט: סנטוניו הולמס (תופס, מקום 25), אנתוני סמית' (סייפטי, מקום 83).
מה נשתנה? קודם כל, האופי. ג'רום בטיס כבר לא בפיטסבורג, וצריך להבין שפיטסבורג חיה ונשמה את דמות האוטובוס גם כשהוא לא היה בכושר, או כשהיה פצוע או כשרות'לסברגר לקח עליו את הסטילרס. אנטואן רנדל אל אולי לא בילה תקופה ארוכה בקבוצה, אבל הוא היה הגימיק הכי יעיל בליגה, בין אם בהחזרת בעיטות או במהלכי גאדג'ט מעולים. מצד שני, חשוב לזכור שבשנה שעברה פיטסבורג איבדה את פלקסיקו בורס, מה שלא הפריע ליעילות שלה במשחק המסירה, מכיוון שהיא מתבססת על ריצה בלאו הכי. גם בעמדת הסייפטי יש חור מסויים עם העזיבה של כריס הופ, אבל עם טרוי פולמאלו במרכז, ההגנה אמורה להמשיך להיות טובה מאוד.
ווילי פארקר ינסה לקנות לעצמו שם של רץ מוביל אחרי עונת רוקי מוצלחת, כשלקבוצה יש את אחד הנכסים הגדולים ביותר בליגה - היינס וורד, אחד התופסים-חוסמים הטובים בתולדות ה-NFL. וורד היה בלתי מוערך בשנים האחרונות, עד לעונה שעברה בה לקח על כתפיו את משחק האוויר של הסטילרס. חוץ מזה, כל עוד ביל קווהר מאמן את הקבוצה הזו, היא תדבר חזק.
למי לשים לב? כמובן, להתאוששות של רות'לסברגר. דומה שזאת השאלה הגדולה ביותר ב-NFL השנה - איך יחזור ביג בן, שעשה את הדרך להיות אחד הסלעים הגדולים בעמדת הקוורטרבק, אחרי תאונת האופנוע. מבחינה פיזית הוא יהיה בסדר. סביר להניח שגם מנטאלית, הוא בכל זאת ביג בן. אבל עדיין - כל טעות וירידה ביכולת ייחסו לתאונה ההיא, מה שעלול לפגום במשחק שלו.
התחזית: מאזן חיובי יהיה. 7:9 או 6:10. אבל זה בדיוק ההבדל בין פלייאוף או לא. תהיה רק עולה אחת מהבית הזה, ולא בטוח שהיא תהיה מפיטסבורג, אבל 7:9 עשוי בכל מקרה להספיק לראש הבית.
סינסינטי בנגאלס
מאזן בעונה שעברה: 5:11, אליפות הבית והדחה בשלב הראשון בפלייאוף על ידי פיטסבורג
מאמן: מרווין לואיס
החתמות עיקריות: סם אדאמס (תאקל הגנתי), אנטוניו צ'טמן (תופס), דקסטר ג'קסון (סייפטי), דאג ג'ונסון (קוורטרבק), אנתוני רייט (קוורטרבק)
עזיבות עיקריות: ג'ון קיטנה (קוורטרבק), מאט שובל (טייט אנד), נייט וובסטר (ליינבקר)
בחירות ראשונות בדראפט: ג'ונת'ן ג'וזף (מגן פינה, מקום 24), אנדרו וויטוורת' (תאקל התקפי, 55), פרוסטי ראקר (קיצוני הגנתי, 91).
מה נשתנה? במשך יותר מעשור וחצי היו הבנגאלס הבדיחה של הליגה, עד שבא מרווין לואיס המעולה והצליח להחזיר את הגאווה למרכז אוהיו. כמו בפיטסבורג, גם אצל הבנגאלס השאלה תהיה ההתאוששות של קרסון פאלמר, אחרי הכניסה של קימו ואן אולהופן שניפצה לו את הברך בפלייאוף. פאלמר לא חייב להיות במאה אחוז כושר עם תופסים כמו צ'אד ג'ונסון וטי ג'יי חושמנזאדה, כשהבנגאלס מקווים גם למשחק ריצה טוב של רודי ג'ונסון. כחיפוי הביאה סינסינטי את אנתוני רייט לעמדת הקוורטרבק, אבל בלי פאלמר זה לא יהיה זה. בהגנה יקווה לואיס, אשף הגנתי, שג'ונת'ן ג'וזף יוסיף מימד למשחק נגד המסירה. ההגרלה של הבנגאלס לא קלה בכלל, ככה שהם יצטרכו את פאלמר מהר.
למי לשים לב? טוב, לא צריך ללכת רחוק גם במקרה הזה. כמובן, לכיצד תבנה עצמה הקבוצה סביב פאלמר, אם הוא לא יפתח את העונה, האם היא יכולה להתגבר על חסרונו ואיך ייראה הקו האחורי עם ג'וזף, דלת'א אוניל וטורי ג'יימס.
תחזית: ממש כמו פיטסבורג. הבית הזה יהיה צמוד. 7:9 שעשוי להספיק למקום הראשון.
קליבלנד בראונס
מאזן בעונה שעברה: 10:6
מאמן: רומיאו קרנל
החתמות עיקריות: ג'ו גורבישוס (תופס), ווילי מקגינסט (ליינבקר), טד וושינגטון (תאקל הגנתי), קווין שייפר (תאקל הגנתי)
עזיבות עיקריות: אנטוניו בריאנט (תופס), כריס קרוקר (סייפטי), ג'ייסון פיסק (תאקל הגנתי), ריי מיקנס (קו אחורי), בן טיילור (ליינבקר)
בחירות דראפט ראשונות: קמריון ווימבלי (קיצוני הגנתי, 13), די'קוול ג'קסון (ליינבקר, 34), טראוויס ווילסון (תופס, 78)
מה נשתנה? כלום. בשנים האחרונות יש בקליבלנד ציפיות מתמשכות לבניית קבוצה. זה החל עם בוץ' דייויס בתחילת המילניום ונמשך עם קרנל. במידה מסוימת, הבראונס מקווים שאצל קרנל המסלול יהיה מקביל לזה של מרווין לואיס. אשף הגנה שחור (אין מה לעשות, צבע העור אצל מאמנים ב-NFL הוא תמיד אישו), שהגיע למועדון מרוסק. בשנה שעברה היו סימני שיפור, בעיקר בצד ההגנתי, כשקרנל הביא איתו שחקנים ששיחקו בשירותו בניו אינגלנד, כשגם העונה הזו המשיך בקו וצירף את ווילי מקגינסט, הליינבקר הותיק, ואת טד וושינגטון, שהיה שותף לאליפות של 2003. אבל ההתקפה היא תעלומה. צ'רלי פריי צפוי לפתוח בעמדת הקוורטרבק, והוא האיש בו תלויה יותר מכל הפריצה של התופס בריילון אדוארדס. ג'ו גורבישוס יביא ניסיון ו-ווינריות ורובן דראונס הפך לרץ הראשון אחרי 20 שנה שעובר בקליבלנד את ה-1,000 יארד לעונה, ועדיין - יותר מדי חסר שם כדי להפוך לקבוצת פוטבול שתתחרה על מקום בפלייאוף.
למי לשים לב? כבר הזכרנו את אדוארדס למעלה. התופס, שישחק בעונתו השניה, יכול להיות מפלצת יארדים. אבל השאלה הגדולה היא האם פריי ימצא אותה בעומק השדה.
התחזית: קשה לראות את הקבוצה הזו מנצחת יותר משישה משחקים. אולי שבעה, בוודאי שלא פלייאוף.
בולטימור רייבנס
מאזן בשנה שעברה: 10:6
מאמן: בראיין ביליק
החתמות בולטות: סטיב מקנייר (קוורטרבק), מייק אנדרסון (רץ אחורי), טים ג'ונסון (ליינבקר), טרבור פרייס (קיצוני הגנתי), ג'רום סאפ (סייפטי)
עזיבות בולטות: וויל דמפס (סייפטי חופשי), רנדי היימס (תופס), צ'סטר טיילור (רץ אחורי), אנתוני רייט (קוורטרבק), צ'אד וויליאמס (מגן אחורי)
בחירות דראפט גבוהות: הלוטי נגאטה (תאקל הגנתי, מקום 12), כריס צ'סטר (סנטר, 56), דייויד פיטמן (מגן פינה, 87)
מה נשתנה? בראיין ביליק נכנס לעונתו השביעית בבולטימור, ולמרות ההילה שהקנתה לו מעמד של גאון התקפי מהימים במינסוטה, מאז עונת הסופרבול של 2000, הקבוצה הזו הפכה לאפורה ולעתים גם לא רלוונטית. ריי לואיס לא נהיה צעיר ומרבה להפצע, כשגם יתר שחקני המפתח בהגנה, כמו אד ריד ותרל סאגס, לא נשארו בריאים או שלא התעלו בלעדיו. הלוטי נגאטה, בחירה מספר 12 בדראפט מאורגון, מעורר הרבה תקווה להצערה ולשינוי מומנטום בחוליה שתמיד הייתה ספינת הדגל של הרייבנס.
העורבים יקוו לרוח חדשה מהמפרשים של הקוורטרבק הבלתי מתכלה, סטיב מקנייר. מקנייר עבר קיץ לא קל, כשהטייטאנס סגרו לו את הדלת בפרצוף, תרתי משמע, לאחר שלא הרשו לו להכנס למתחם האימונים. הוא ייהנה משירותיו של כריס צ'סטר, סנטר שאמור לשפר את הקו הקדמי בהתקפה.
למי לשים לב? אד ריד שיחק רק עשרה משחקים בעונה שעברה, ובלעדיו בכלל אין להגנה של הרייבנס תקומה. אם הוא יצליח לחזור על היכולת החולנית של 2005 (תשע חטיפות), אף אחד לא יעיז לזרוק לכיוון שלו. גם על טוד היפ, הבטחה שמסרבת להתממש אבל פרץ יחסית ב-2005, מומלץ לשים עין.
התחזית: מקנייר היה רגיל לשיטה של ג'ף פישר, ועכשיו, עם חוסר הפיגמנטים בהתקפה של ביליק, הוא יהיה אפקטיבי פחות, מה גם שהוא לא נהיה צעיר ובריא יותר. הקבוצה סובלת כרגיל מחוסר מטרות אוויריות, ולא ברור מה יתן ג'מאל לואיס, אחרי עונת הטראומה בשנה שעברה. כמו קליבלנד, שישה עד שבעה נצחונות.