היעלמותו של פיני גרשון מהזירה הציבורית היתה חדה ודרמטית כמעט כמו זו, להבדיל, של אהוד ברק בזמנו. ברגע אחד רוח, צלצולים ועשרות ראיונות ביום; ולמחרת, פוף, כאילו בלעה אותו האדמה. מעניין אם גם גרשון, בעוד שנה נניח, יחזור במסע הופעות מהסוג שברק פצח בו לאחרונה, בו ינסה לשכנע את העולם כמה צדק בכל מה שאמר ועשה. למשל, שהמוקה באמת יותר חכמים מהשוקו, או משהו כזה.
השבוע, בכל אופן, נזכרתי בפיני גרשון. זה קרה כשהתברר שלדיוויד בלאט אין תעודת מאמן, שהוא בכלל לא עבר קורס במכון ווינגייט. גרשון, כידוע, בילה חלק ניכר מהקדנציה שלו במכבי בהתקוטטות מילולית עם עיתונאים ופרשני כדורסל. הוא האשים אותם, או יותר נכון את מי מהם שהעז לבקר אותו, שהם נעדרים ידע תיאורטי ולכן אינם יכולים להביע דעה על עבודתו. את אלי סהר, שכני לעמודים אלה, דווקא שיבח: סהר - שכמובן אינו זקוק לתעודת הכשר מאף אחד - עבר קורס מאמנים במכון ווינגייט, וזה, אליבא דגרשון, הפך אותו ראוי לשמש פרשן במשחקיה של מכבי.
עכשיו מתברר שהתיאוריה הזו מעט בעייתית: אם מאמצים אותה, אזי דיוויד בלאט, שיאמן השנה את מכבי, לא היה יכול לפרשן את המשחקים שהוא עצמו ינהל. כדי להבין את החילופים של המאמן החדש של מכבי, הוא כנראה יזדקק לסיוע של אנשי ווינגייט.
דייויד במקום פיני - מלכוד 22
29.7.2001 / 12:36