דלות התכנון - כשיקוף - דלות השכר

14 באוקטובר 1999
ארגון אקדמאים 11335

דלות התכנון כשיקוף דלות השכר

סקר שנערך לאחרונה ע"י ה- AIA אגודת האדריכלים האמריקאית, מביא נתונים שיענינו כל אדריכל ישראלי המתמודד כעצמאי בשוק התכנון בארץ.
ממוצע של כלל הפרוייקטים מראה שכר שהיקפו 7% - 6% מעלויות הבניה המלאות.
600 פרוייקטים שנסקרו הראו את ההתפלגות הממוצעת הבאה:

בניני משרדים משותפים 5.8%
משרדי ממשלה 6.4%
בתים פרטיים 6.7%
בתי ספר 7.6%
בתי חולים 7.6%
מרפאות 8.6%

התפלגות הממוצעים מראה:
50% מהפרוייקטים היו בתחום 4% - 9%
25% מהפרוייקטים היו בשכר הגבוה מ - 9%
25% מהפרוייקטים היו בשכר נמוך מ - 4%

הערכים המובאים אינם בדיקת רמת השכר המיושמת בפועל מול מערך תעריפי שכר מוכתבים, הם בדיקה שנערכה כדי להביא לידיעת חברי האגודה מה רמת השכר בשוק התכנון המתפקד כשוק תחרותי.
בשוק התכנון המקביל בארץ ותוך שימוש במונחים של אחוז מעלות הבניה רמת השכר לאדריכל תהיה חצי עד רבע מהנ"ל.
סקר עלויות שכר שנערך במקביל מראה כי השכר הממוצע ברוטו למעביד בארה"ב בהשוואה לשכר המקובל כאן נותן את הערכים הממוצעים הבאים: ( $1 = 4.2 ש"ח).
אדריכל מנוסה 19,000 ש"ח לחודש לעומת 14,000 ש"ח כאן
שהם 26% פחות
אדריכל זוטר 10,800 ש"ח לחודש לעומת 7,000 ש"ח כאן שהם 35% פחות
עובד מחשב 13,000 ש"ח לחודש לעומת 9,000 ש"ח כאן שהם 31% פחות
(נתוני השכר בארץ אינם מבוססים על סקר אלא ממשאל טלפוני לא מייצג שערכתי)
התוצאה מהנתונים לעיל ברורה.
בעוד שכר התכנון אותו משיגים משרדי האדריכלים בארץ נמוך ב- 50% ויותר מהממוצע בארה"ב, הוצאות המשרדים במונחי מרכיב השכר, שהוא המשמעותי בסל ההוצאות, נמוך
בכ- 30% בלבד.
נניח שרמת התכנון דומה, וחס וחלילה אין אצלנו התפשרות על רמה, היכן טמון סוד ההצלחה של המתכננים בארץ, כאמור, לתת תוצרת טובה ומאוד בזול.
אני מניח, שאם אכן זה היה המצב, משרדי התכנון כאן היו מוצפים בהזדמנות תכנון מהעולם כולו. הרי ידוע שאחינו במערב אינם פריירים ולעולם לא ישלמו פי 3 מהנדרש והמצוי בשוק.
אז אולי המרחק והניתוק מפריד בין הכשרונות הזולים, המצויים כאן בשפע לבין שוק "תפוח הכיסים" שבמערב והרי מרחק זה מגושר בהרף עין ע"י אמצעי התקשורת הזמינים היום ולא מהווים כל מכשלה כשמדובר בכישורי ההיי טק , שצמחו כאן ומצאו את דרכם לעולם הרחב.
סביר יותר שההסבר הנכון הוא שיש התאמה בין רמת השכר הנמוכה בארץ לרמת השרות הניתן בתמורה ולכן השכר הנמוך כן מוביל בסופו של דבר לרמת שרות נמוכה במערב.
תוצאות הליך זה נראות בשטח בכל מקום שאיליו נפנה ומתאפיינים בעיקר ביעילות הבניה לאורך זמן ובתחזוקה ירודה של הבניה כאן.



ניתוח שוק המזמינים בארץ מראה בברור את הסיבות לתהליך ולתוצאותיו.
כמעט כל הבניה למגורים וחלק ניכר מהבניה לתעשייה למשרדים ולמסחר מיועדים למכירה,
כך שהבעיה של האיכות מגולגלת מידית לאחרים ולא נשארת של הבונה.
ביתר הבניה הנבנית ע"י גורמים ציבוריים עדיין אין אמות מידה שיאלצו מנהלים לקחת אחריות על מעשיהם וגם הם מגולגלים אחר כבוד לבאים אחריהם או לש.ג. ותואמי ש.ג. של השוק האזרחי.
כיום אמת מידה למנהל שתוצאותיה הם מחיר תכנון ובניה זולים, הם הישג למנהל לאותה עת בעוד שאמות מידה של עמידות ואיכות הן הישגיו של המנהל הבא.
בחזרה לעניני שכר ורמות שרות
בתקווה שמשרדי התכנון בארץ שוב עומדים לפני גל עולה של ביקושים ומתוך תקווה שהפעם זה לא יעשה תוך בהילות וכיבוי שרפות אותו חווינו בתחילת שנות ה- 90.
כדאי לחזור ולעיין במאמר שפורסם ע"י ה- AIA
http://www.e-architect.com/news/aiarchitect/mayaa/feebids.asp
(ואליו הופניתי ע"י אדר' יעל קינסקי החברה באיגוד.)
מאמר זה מציין שהפריחה המאפיינת לאחרונה את הענף אצלם, מבטלת את הבעיה העיקרית שאיימה על קיום המשרדים והיא, השגת פרוייקטים למשרד, אך יצרה סדרה חדשה של בעיות שאיתה קשה להם להתמודד.
הבעיות הם מציאות עובדים מיומנים לביצוע העבודה, שיתוף חברות קבלניות טובות במכרזים
ובעיקר עמידה בלוח הזמנים הצפוף הנדרש בעומס היתר שנוצר אצלם.
הבעיה הכרונית קביעת אומדן השכר הנכון לתכנון.
בדרך כלל נמצא שהשכר המבוקש לא מתאים לכמות ולרמת העבודה הנדרשת.
נמצא בסקר שכ- 50% מהמשרדים ציינו שלפחות ב- 50% מהאומדנים הם נכשלו לעומת הנדרש בפועל. מדוע כל זה קורה?
נמצא שבעשור האחרון גדלה כמות השירותים, שאינם תכנון אדריכלי נטו, כגון זיהוי וטיפול בגורמי איכות סביבה, אומדני עלויות ביצוע, פיקוח יתר באתר וניהול התכנון.
בעוד שבשנת 90 היקף השירותים הנ"ל נע סביב 22% - מהעבודה הרי לקראת תום העשור היקף השירותים הנ"ל מגיע ל- 40% מהעבודה בפרוייקט.
נוסיף לכך את הגידול ברמת השכר של העובדים שצמחה בעשור במונחים נומינליים של כ- 45%
עד 50% , כאשר עיקר הגידול ברמת השכר הייתה בשנים 96 - 99 במקביל לגידול בכמות הזמנות התכנון.
לסיכום אין לי אלא לפנות בקריאה לכל המעורבים בקביעת השכר הן למזמיני השרות והן לאדריכלים ,לקחת את הנושא בזהירות הראויה.
מצד המזמינים אני מצפה לגילוי אחריות ורצינות בעת הזמנת העבודה, כך שיגדירו באופן ברור הן רמת התכנון והן רמת השרות הנדרשת ובהתאם ייקבע "שכר ראוי לאדריכל" ,שכר שיאפשר לו ביצוע אחראי וכלכלי במילוי המטלה.
מהאדריכל, המשתתף בהליך של בחירת מתכנן, אני מצפה לגילויי אחריות מקצועית כלפי הציבור ואחריות כלכלית כלפיו וכלפי עובדיו, בעת שיעריך את שכרו לתכנון.


אדר' צביקה גבאי
יו"ר ארגון האדריכלים העצמאיים