היקף השקעות ההון הסיכון בישראל ירד ב-12% ברבעון השני ל-415 מ' ד'

היקף השקעות ההון הסיכון בישראל ירד ב-12% ברבעון השני ל-415 מיליון דולר, לעומת סכום של 471 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה. כך עולה מנתוני סקר MoneyTree של חברת קסלמן וקסלמן ופרייס ווטרהאוס קופרס (PWC).

20 קרנות הון הסיכון לא ביצעו אף השקעה במהלך הרבעון השני הן בחברות חדשות והן בחברות הפורטפוליו שלהן, עלייה לעומת 18 קרנות ברבעון קודם. השיעור הגבוה של קרנות שלא השקיעו ממחיש את היקף המשבר בתעשיית הון הסיכון הישראלית לנוכח המשבר המתמשך במצב הכלכלה העולמית, בנאסד"ק ובשוק הטכנולוגיה בעולם.

מנתוני הסקר עולה, כי היקף ההשקעות קרנות הון סיכון מקומיות ירד ב-11.5% ל-184 מיליון דולר ברבעון השני, לעומת 208 מיליון דולר ברבעון קודם. אולם משקלן היחסי של קרנות ההון סיכון המקומיות מסך ההשקעות ברבעון השני של 2001 נשאר זהה לרבעון קודם - 44%.

ברבעון השני השנה ערכו 133 חברות סטארט אפ גיוסים, שבהן אחד המשקיעים היה קרן הון סיכון לעומת 132 חברות ברבעון הראשון. ממוצע השקעה בחברה עמד על 3.12 מיליון דולר ברבעון זה לעומת 3.57 מיליון דולר ברבעון הקודם.

מהסקר עולה עוד כי "בריחת החברות" מישראל נמשכת, כאשר מתוך 133 החברות שגייסו ברבעון זה, 51% רשומות כחברות ישראליות (68 חברות), והשאר רשומות כחברות זרות (רובן בארה"ב). מניתוח ההשקעות בשלב הסיד (Seed) בלבד, עולה כי 19 מתוך 27 החברות שגייסו בשלב זה רשומות כחברות זרות (70%).

על פי ממצאי הסקר, רק 30 חברות סטארט אפ חדשות הצטרפו לרשימת החברות שמושקע בהן הון סיכון (לעומת 33 חברות ברבעון קודם). ממצא זה מחזק את ההערכה כי קרנות ההון סיכון ממשיכות כיום להתמקד יותר בסיוע לחברות הפורטפוליו הקיימות ונוטות פחות להשקעות בחברות חדשות.

יוסי פילוס, שותף בכיר, מוביל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן (PwC), ציין היום, כי מראשית שנת 2001 חזר היקף גיוסי ההון סיכון בישראל לרמות של סוף שנת 1999. לדבריו, עדיין קיים עניין גדול בשוק ההיי-טק הישראלי אולם הקשיים בתחום המיסוי של משקיעי חוץ שמשקיעים במישרין או באמצעות הקרנות, ממשיך להעיב על התעשייה ונותן את אותותיו.

פילוס סבור, שהיכולת של קרנות מובילות שהוכיחו בעבר ביצועים מרשימים לחזור לגייס סכומי כסף מהותיים ובתנאי שוק קשים, מעידה על מידת האמון שמגזרים שונים בחו"ל רוכשים כלפי תעשיית ההיי-טק הישראלי. אבל לטענתו, מה שנותר לבחון בראי המציאות הוא כמה מתוך הסכומים שגויסו אומנם אמנם בתעשיית ההיי-טק הישראלית, או לחלופין יופנו בסופו של דבר להשקעות שאין להן כל זיקה לתעשייה בארץ.