אין לו מנדט

מורנו ורבנו זיגמונד פרויד לימדנו, שאפשר לגלות את צפונות נפשו של אדם כאשר מדובבים אותו לדבר חפשי ללא הצנזורה של התדמית ובקרת יועצי התדמית. הפוליטיקאים המודרניים במדינות החושבות עצמן לדמוקרטיות הם במידה רבה בובות, המעוצבות ע"י מומחי יחסי הציבור היודעים את תורתו של פרויד ולכן לרובנו אין גישה ישירה לידיעת דרך חשיבתם ויכולתם להבין את המציאות.

לכן יש עניין מיוחד בניתוח דבריהם של ראשי ממשלה במעמד של שאלות ותשובות. כך למשל, שתיקתו של אריאל שרון בעת שנשאל בשיחת פנים אל פנים מה בדיוק היתרון הצפוי למדינת ישראל מן התהליך המצופה במילה "התנתקות" הוא שתק. זוהי כמובן תשובה פרודיאנית מלאה, שאומרת שאין בתהליך שום יתרון לישראל ואין לו סיבה לאומית לעשות תהליך כזה. בהופעות פומביות, יועצי התדמית הכינו לו דקלומים מתאימים לקהל.

ראש הממשלה הנוכחי נשא נאום חשוב בכנסת בתחילת המלחמה הנוכחית. בנאומו הרבה לדבר על אחדות ו"שעה יפה" של עם ישראל. אחדות אין משמעה הפיכת קהל של פרטים לאחים זהים ואחידים בדעותיהם. בחברה דמוקרטית פלורליסטית משמעות הקריאה לאחדות יכולה להיות רק במשמעות של התלכדות סביב ייעוד משותף שעבורו מוכנים אנשים בעלי רקע שונה, צרכים וכוונות שונות לוותר על חלק מן המטרות הפרטיות שלהם כדי לתרום למאמץ משותף להשגת יעד משותף. כך היה היישוב היהודי בארץ ישראל מאוחד במאבק להקמת ישובים בדור הראשון למרות המחלוקות האידיאולוגיות שהיו עמוקות בהרבה מאשר היום. כך תל עמל, מעוז חיים וטירת צבי שיתפו פעולה תוך אחדות דעים חרף התהום האידיאולוגית שביניהם.

היה מקום לחשוב שכאשר מר אולמרט קרא מעל בימת הכנסת לאחדות הוא נטש את דרך ההפרדה וחזר בו מן המדיניות המפלגת. והנה נחשף עתה (באופן פרודיאני בהיסח הדעת?) שלא דובים ולא יער. תוך כדי לחימה, כשבחזית לוחמים רבים מבני הציבור הנתקף, נחשפות בלי משים מחשבותיהם של הפוליטיקאים המשוכנעים שמסירות נפשם של חיילים תחת אש תסייע בידם להגשים את תכניתם להרוס את בתי אותם הלוחמים ומשפחותיהם ולגרשם מנחלתם.

קשה להבין את ההגיון הפוליטי של מי שאמור להנהיג את העם הנלחם בחירוף נפש ותוך כדי כך פוגע במוטיבציה של מיטב הלוחמים. אבל קשה יותר להבין כיצד תכנית זו מתיישבת עם הקריאה לאחדות. אין זאת אלא שבכנסת דיברו היחצ"נים ואילו בראיון העיתונאי נחשף מר אולמרט האמיתי.

כאשר נשאל ראש הממשלה הקודם כיצד שינה את דעתו והוא מתנתק בניגוד לעמדות הנחרצות עבורן קיבל מנדט מן הבוחרים הסביר שהוא לא שינה את דעתו, "התנאים השתנו" ולכן עליו לפעול בניגוד לתכניותיו. כל מי שהשכל הבריא שלו לא התקהה יודע, שמאז חודש אדר בו נערכו הבחירות, ברור כשמש שהתנאים השתנו. ולכן מי שתמך בתכנית ההתכנסות אז, ובראשו פועל שכל ישר, ספק אם יתמוך בה היום. ולכן, אין לממשלת ישראל הנוכחית מנדט להמשך פעילות ודיבורים המכוונים לביצוע תכנית ההתכנסות.

במקום קריאה חלולה לאחדות, יש לעשות פעולות שישכנעו את הציבור שהתכניות המפלגות הוקפאו ויועמדו מחדש למשפט הציבור לאחר שנצא מן המשבר הנוכחי. על בסיס דף חלק בתחום זה תתאפשר אחדות פעולה אמיתית לאור ייעוד משותף. כל זמן שראש הממשלה לא יגבה במעשים את קריאתו לאחדות לא תושג אחדות למרות מסירותם של כל הלוחמים הקרביים כולל אלה המותקפים. במצב כזה ילך ויגבר הספק אם מר אולמרט ראוי לשבת בלשכה שבגבעת רם בשעת משבר כל כך כבד.

* הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.