שלוש מכל ארבע נשים אומרות שהיו מעדיפות לקנות טלוויזיה על פני שרשרת יהלומים. הן מעדיפות גם לקנות טלפון סלולרי מתקדם מאשר לקנות נעלי מעצבים. ו-iPod לבן עדיף בעיניהן על שמלה שחורה. אם הקוראים משפשפים את עיניהם בתמהון, עליהם לפנות בטענות לרשת המדיה האמריקאית לנשים, אוקסיג'ן, אשר ביצעה את הסקר שהניב את הממצאים הנ"ל, בעזרת חברת המחקר TRU.
הסקר, שנערך בקרב 1,400 נשים ו-700 גברים בגילאים 15-49, מוכיח אחד משני דברים: או שהנשים שהשתתפו בו לא דיברו אמת, או שהתפיסה המקובלת כי חיבה לצעצועים טכנולוגיים היא נחלתם של גברים בלבד היא שגויה. שמו של הסקר היה Girls Gone Wired.
הממצאים עשויים להיות חשובים עבור מפרסמים אשר מפנים את המטרות הלא נכונות לנשים. אוקסיג'ן אמרה כי הסקר מראה שמפרסמים צריכים להדגיש בפרסומות את סגנון החיים הקשור במכשירי הטכנולוגיה, במקום את המפרט הטכני שלהם - כי למרות הממצאים המפתיעים, כולם יודעים שנשים מתבלבלות ממספרים...
ממצאים נוספים מהסקר: 59% מהנשים הסכימו לאמירה כי נשים מבינות בטכנולוגיה יותר משהן מוכנות להודות בכך. 38% מהגברים הסכימו לאמירה זו.
35% מהנשים אמרו כי הרבה אנשים מסתמכים עליהם בעזרה בנושאי טכנולוגיה, לעומת 54% מהגברים. ובלי קשר למומחיות הטכנולוגית, החלטות הקנייה מתקבלות בדרך על ידי הנשים, אז אולי כדאי לגברים לשמור עליהן באפילה.
יכול להיות שהפרסומאים היו צריכים להתייעץ קודם עם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. אמנם יש בהן נשים מעטות יחסית, אולם אלה שנמצאות שם בגדר יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, מבהירות מהו שורש הבעיה: נשים אינן באמת נולדות עם ליקויי למידה בתחומים הטכנולוגיים (כפי שמוכיחים הישגיהן של בנות צעירות בתחומי מתמטיקה ומדעים, לפני שהן מגיעות לתיכון או למגמות) - הן פשוט לומדות לפחד מהם. כדי לענות לתפיסות המקובלות של נשיות, ההולכות ומחמירות, אם לשפוט לפי צווי האופנה, הן גם אוהבות לנופף בפחדים הללו קבל עם ועדה.
תפיסה מקובלת נוספת אומרת שנשים הן יצורים ערמומיים, המחשבים את דרכם בתא המשפחתי ובעבודה כדי להפיק את מירב התועלת לעצמן. והרי אם יודו בכך שהן יודעות לתכנת את הווידיאו, אם ישחקו בפלייסטיישן בגלוי, הן גם יצטרכו לתקן את המיקרו ולטעון את הסוללה של המצלמה הדיגיטלית, ואז מה יישאר לגברים לעשות? ואיזו דקה ביממה בדיוק תישאר להן לישון אחרי שהן חוזרות מהעבודה ומטפלות במשק הבית - ובגאדג'טים של כולם?
רוב הבנות שאנחנו מכירים שמחות להודות בהזדהות עמוקה עם קארי ברדשאו, שאמנם תפעלה במיומנות רבה את המחשב הנישא שלה, אולם היתה נותנת את כל הביטים והבייטים שבעולם תמורת זוג של ג'ימי צ'ו. אבל אפילו ניקיטה, הסוכנת מטופחת הבלונד, שהיתה משתמשת בגאדג'טים עתידניים בקלות שבה אוהד כדורגל ישראל מוצא את הצד הנכון של גרעין החמניה לפני פיצוחו, נקטה בגישת "דולצ'ה אה גבאנה" לפני הכל. אולי כדאי שנשאיר את הפאלמים ללוחמים האמיצים בלבנון ונמשיך להפעיל את הגאדג'טים הלואו-טקיים המוכרים לנו היטב - סירי סולתם, סוללות השעון המעורר שנועד להקים את הילדים לבית הספר, ומבערי כירת הגז.
קארי ברדשאו או ניקיטה?
דפנה מאור
3.8.2006 / 10:53