דני עטר ראש מועצת גלבוע תקף בחריפות את חברי הכנסת הערביים. עטר אמר כי "אני לא יכול לפסול את האפשרות שמישהו מחברי הכנסת הערבים סימן מטרות עבור החיזבאללה".
עטר אמר לוואלה! חדשות כי הוא לא מדבר מתוך ידיעה מוחלטת, אלא מתוך התבוננות במצב: "אני יודע שמי שמתנהג כמו שהם מתנהגים ומתבטא כמו שהם מתבטאים, מעלה בי מחשבה שחברי הכנסת הערבים, בביקוריהם הרבים והלא חוקיים במדינות ערביות, סימנו מטרות עבור חיזבאללה".
עטר אמר לחדשות HOT בצפון, כי "הגיע הזמן לעשות עם חברי הכנסת הערבים חשבון אמיתי, עד לרמה של לבחון את האזרחות שלהם".
40 אחוזים מתושבי המועצה האזורית גלבוע שבראשה עומד עטר הינם ערבים. עטר הוא איש מפלגת העבודה בעבר וכיום חבר בקדימה ואף היה ממקימי "התנועה הישראלית להתנתקות".
"זאת עונת ההסתה נגדנו", מתלוננים ח"כים ערבים
יואב שטרן, "הארץ":
אלפי בני אדם נהרו ביום ראשון בערב לרחובות אום אל-פחם. ספונטנית, ללא הכנה, יצאו הגברים - מבוגרים, בני נוער וילדים - לרחוב. הם עברו משכונת מחאג'נה לשכונת אגבאריה, בקצה השני של העיר, ומכל בית הצטרפו לתהלוכת עוד אנשים, כולם קוראים קריאות זעם נגד ישראל. "ישראל מדינת טרור", "עמנו בעזה ולבנון לא ייכנע", קראו.
בהפגנת המחאה הספונטנית, שרק שעה לפני שהחלה הודיעו מגפונים על קיומה, השתתפו המונים. ח"כ ג'מאל זחאלקה, ממארגניה, דיווח שהוא לא יכול לראות את קצה נחשול האדם שעשה את דרכו בסמטאות. העיתונאים שגרים בעיר מיהרו לתעד את התהלוכה, שהסתיימה בעצרת בבית ספר התיכון אבן סינא.
דומה שבימים אלה עומד חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית למבחן. מצד אחד, מתנהלת מלחמה שדורשת את כל המשאבים בצפון. מצד שני, פחתה הסובלנות לדעות האחרות. התקשורת מרשה לעצמה לדרוש מהציבור הערבי ומנציגיו בכנסת נאמנות למדינה. והצהרות הח"כים הערבים בעניין אכן קשות.
ח"כ עבאס זכור (רע"מ-תע"ל) נאם שלשום בערבית על במת הכנסת, ואמר, כשהוא פונה לקורבנות התקרית הקשה, בכנא: "אנחנו מבקשים מאללה שימחל לשהידים שלכם, שיעצים את שכרכם בעולם הבא ושינקום בעושקים". בדיון הפגרה המיוחד כינו כמה ח"כים ערבים את שר הביטחון, עמיר פרץ, "רוצח", והיו שכינו אותו בהודעות לעיתונות "שר המלחמה", כינוי גנאי הלקוח מהתקשורת הערבית. בדיון הוצאו מהאולם ח"כ איברהים צרצור וטלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל), וח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד).
בציבור הערבי טוענים שלא ייתכן שדמוקרטיה אמיתית לא תהיה סובלנית כלפי התבטאויות ודעות החורגות מהקונסנזוס, גם כאשר המדינה במשבר. טוענים שם שתפקידה של אופוזיציה הוא להביע דעות הפוכות מזו של הקואליציה. ובמקרה הנוכחי, כמעט כל האופוזיציה שתוקפת משמאל היא ערבית. ח"כ עזמי בשארה, יו"ר בל"ד, התייחס אתמול לעניין בשיחה עם "הארץ". הוא מחזיק בדעה שאפשר היה בהחלט למנוע את המלחמה, משום שחטיפת שני החיילים אינה עילה למלחמה, וכי כל עיר, בישראל ולבנון, עדיין נתונה לאיום טילים.
אפשר להסכים או לא להסכים לטיעוניו של בשארה, אבל קשה להתמודד עם טענותיו נגד האופן שבו פועלת הדמוקרטיה הישראלית. "דמוקרטיה אמיתית פירושה שאין קונצנזוס. זה נכון לזמנים רגילים ולזמן של מלחמה. מי שמתנגד למלחמה לא מחזיק רק בדעה נסבלת, אלא ברור גם שהוא צודק. הרי ההיסטוריה מלאה דוגמאות למלחמות לא צודקות שפרצו מתוך קונצנזוס לאומי, והדוגמה האחרונה היא המלחמה האמריקאית בעיראק. המלחמה על לבנון היא מלחמת ברירה ואין לי ספק בכך", אמר.
בשארה נמנע מהופעות בתקשורת האלקטרונית בישראל, כי לדבריו, כל ח"כ ערבי שמופיע שם הופך אוטומטית לשק החבטות של המראיינים. בתוכניות השונות מאשימים את הח"כים בחוסר נאמנות למדינה שהם חיים בה, בשל הצהרותיהם החריפות. "זאת עונת ההסתה נגד הח"כים הערבים. מה לעשות, אנחנו פתוחים גם לעולם אחר, לעולם הערבי. העברית היא שפה של חמישה מיליון איש, הערבית היא שפה של קצת יותר מיליונים. הרי יש כאן אליטה שלא יודעת מה קורה סביבה. מה שנחשב כאן דעה קיצונית הוא בעולם הערבי דעה מאוד מתונה", אמר בשארה.
בכל עימות צבאי בין ישראל לפלסטינים או לערבים, דומה שנפגעים מאוד היחסים בין שתי האוכלוסיות, משום שכל אחת מהן מסתגרת בעמדותיה. ד"ר אלי רכס, מנהל התוכנית לשיתוף פעולה יהודי-ערבי ע"ש קונרד אדנאואר באוניברסיטת ת"א, סבור שהמצב היום מזכיר את תחילת האינתיפאדה, בשנת 2000. "הקיטוב בין הצדדים מעמיק. יש גילויי חוסר סובלנות מצד היהודים וניכור מצד הערבים. העימות בכנסת משקף את זה. למעשה, מאז הבחירות, זו היתה שאלה של זמן עד שהעימות יפרוץ", אמר.
דוגמאות לקיטוב לא חסרות. א-סאנע התלונן אצל קצין הכנסת שמאיימים על חייו. ח"כ עבאס זכור הותקף לפני כמה ימים בסכין ליד ביתו בעכו, על ידי אלמונים שלא הכירו אותו, אך ביקשו לתקוף את אחותו, שלבשה כיסוי הראש. "הרשויות בישראל צריכות לתת דעתן למתרחש, ולדאוג להשלכות ביום שאחרי. היום השטח פרוץ, אף אחד לא מתעניין במה שקורה בציבור הערבי. למה כשמחבקים את הצפון מחבקים רק חצי מתושביו?" שואל רכס.