מטח קטיושות הרעיד את אזור צפת ביום חמישי בשבוע שעבר, כמו מדי יום כמעט מאז ראשית הלחימה בצפון. רס"ר ראוף דובה מיהר להצמיד את עיניו למשקפת ולדווח לניידות משטרת צפת על מקום הנפילה. אלו מיהרו למקום לבדוק האם יש נפגעים. זמן קצר אחר כך צילצל הטלפון הסלולארי של דובה. "הכל בסדר", הוא אמר, "מה שלומכם, אתם בסדר?" על הקו היה אחד משלושת ילדיו.
דובה משרת במשטרה מזה 14 שנה. בשנתיים וחצי האחרונות הוא מוצב בתחנת משטרת צפת. לפני שנה מתה אשתו והוא נותר עם שלושה ילדים: בת 14.5, בן 11 ובת 6. עם פרוץ הלחימה וירי הקטיושות הכבד על הגליל ביקש ממנו מפקד תחנת צפת, רב-פקד עמוס שמעוני, שיעיזוב את עבודתו. "כל עוד יש מלחמה אני נשאר בתחנה", הודיע דובה. "ישבתי עם הילדים והסברתי להם שעכשיו יש מלחמה והמצב בצפת קשה", הוא מספר. "אמרתי להם שהמשטרה עזרה לנו בשעות הקשות שלנו ועכשיו הגיע תורנו לעזור לה בחזרה".
דובה משאיר מדי יום את ילדיו בבתי אחיו ואחיותיו. "שוחחתי איתם והם הבינו שאני חייב לעשות את עבודתי", הוא אומר. לדבריו, כשנשמעת אזעקה הוא ממהר להתקשר בדאגה הביתה. "לכל ילד יש טלפון סלולרי. לפעמים הם משיגים אותי ומתקשרים אלי לשאול אם אצלי הכל בסדר".
השוטר החד הורי לא עוזב את העבודה למרות הילדים
2.8.2006 / 6:53