דפש מוד - הופעה וירטואלית

קצת צפוף פה בפארק עם למעלה מ-40 אלף ישראלים שחיים בבועה והגיעו לכאן כאילו אין מלחמה. ברבע השעה האחרונה אנחנו רואים כל הזמן משחקים עם האורות על הבמה וזה נראה כאילו זה עומד להתחיל.

צלילים ראשונים והנה הם עולים! דיב גאהן לבוש בווסט שחור ומעליו ז'קט אפור, מרטין גור בכובע שחור עם כרבולת. דפש מוד פותחים בשני קטעים מהאלבום האחרון A Pain That I'm Used To ו- John The Revelator. העניינים מתחממים עם התווים הראשונים של A Question Of Time והנה בא Precious.

את הבמה עיצב הבמאי אנטון קורביין וכצפוי עבודת הוידאו מרשימה. שישה מסכי וידאו מרובעים שמונחים על העוקם מקרינים אימג'ים שונים, חלקם מהנעשה על הבמה וחלקם מעבודות של קורביין, כל מערכות הקלידים מעוצבות כמו חלליות עם אורגני אורות.

דייב גאהן מפנה את מרכז הבמה למרטין גור לביצוע מוצלח במיוחד של Home ומוסיף בחנופה לקהל בתל אביב: "תודה שאתם נותנים לנו להרגיש פה בבית". המופע מתחמם עם ביצוע ל-Behind The Wheel, גאהן שויתר בנתיים על הווסט יורד אל הקהל עם חזה חשוף, אוחז בידה של הבחורה לידנו ושר לה "עשי מה שאת רוצה". שניות אחר כך, הערסים שלידנו מתעוררים עם הצלילים הראשונים של Enjoy The Silence.

Enjoy The Silence סיים את ההופעה ועכשיו מחכים בסבלנות להדרן, מרטין גור עולה לבד ונותן את רגע השיא של ההופעה, ביצוע אקוסטי ל-Shake The Disease. השירה בציבור נגמרת ואז מתחיל הסינטי האייטיזי של Just Can't Get Enough.

שוב הם יורדים, חוזרים להדרן שני, עוד כמה מילות חנופה על "כמה שהם מאושרים לסיים את הסיבוב העולמי כאן איתנו בישראל", ועל זה שהם שקלו להבריז אבל לא יכלו לאכזב את הקהל המסור שחיכה להם כאן. מיד אחר כך מגיע Never Let Me Down Again. וזהו, אנחנו כבר בפקקים של שדרות רוקח. איזה קיץ מדהים יש לנו!