וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שמות חדשים להיכל התהילה של ההוקי

רועי פרידמן

29.7.2006 / 22:29

דיק דאף והארלי הוצ'קיס בצד הביצועי, המאמן האגדי הרב ברוקס והשוער הקנדי המצוין פטריק רואה זכו במקומותיהם בהיסטוריה

ארבעה אנשים נבחרו למחזור של שנת 2006 להיכל התהילה של ההוקי. שני שחקני עבר, ושני תורמים להתפתחות המשחק. נתחיל עם שני מוכרים פחות:

דיק דאף, בן ה-70 שיחק בליגה מ-1954 עד 1972 במייפל ליפס, ריינג'רס, קנדיינס, קינגס וסייברס. סה"כ ב-1030 משחקים הוא הבקיע 283 שערים ומסר 289 אסיסטים ל-572 נקודות. ב-114 משחקי פליי אוף הוא הבקיע 30 שערים ומסר 49 אסיסטים ל-79 נקודות. הארלי הוצ'קיס, שהיה הבעלים של הקלגארי פליימס, כשהם זכו בגביע סטנלי היחיד שלהם ב-1989 ומשמש היום כיו"ר חבר הנאמנים של הליגה.

שם מוכר: הרב ברוקס. כשמוזכר השם הזה, הרב ברוקס, המושג שקשור בו הוא "נס על הקרח". ברוקס היה מאמן נבחרת ארה"ב באולימפיאדת לייק פלאסיד 1980 שזכתה במדלית זהב עם אותו נצחון היסטורי 3:4 נגד נבחרת בריה"מ.ברוקס נולד וגדל בסנט פול, מינסוטה, שם הוא זכה עם נבחרת התיכון שלו באליפות המדינה בהוקי. הוא החשיב את התואר הזה מאחר והוא זכה בו עם חברים שהוא למד איתם. הוא שיחק מאוחר יותר באוניברסיטה של מינסוטה, וכן באולימפידות 1964 באינסברוק, אוסטריה, ו-1968 בגרנובל, צרפת.

ברוקס חזר לאוניברסיטת מינסוטה, עמה זכה בשלוש אליפויות NCAA, לפני שאימן את הנבחרת האמריקאית, שהורכבה כולה משחקני מכללות, לאולימפיאדה ב-1980. לאחר האולימפיאדה הוא אימן ב-NHL בריינג'רס, מינסוטה נורת' סטארס (היום הסטארס), דווילס והפנגווינס. בשנות ה-90 הוא שמש כסקאוט הראשי של הפנגווינס, לפני שמונה ב-2002 לשמש כמאמן נבחרת ארה"ב באולימפיאדה. הפעם הפסידו האמריקאיים בגמר 5:2 לקנדה, במשחק ההוקי הנצפה ביותר בהסטוריה בצפון אמריקה. בגיל 66, ברוקס נהרג ב-11 באוגוסט 2003 בתאונת דרכים במינסוטה.

לא רוואה ממטר

אלא שהשם המפורסם ביותר מבין הארבעה הוא פטריק רוואה. רוואה, שנבחר על ידי הליגה לגדול השוערים נולד ב-5 באוקטובר 1965 בעיר קוויבק (אגב, באותו יום כמו מריו למיו). הוא החל את הקריירה שלו במדי גראנבי ביזונס, קבוצה שכבר לא קיימת ששחקה באחת מליגות המשנה החזקות בקנדה – ליגת הנוער הראשית של קוויבק, ה-QMJHL. הוא נבחר ב-1984 במקום ה-51 על ידי המונטריאול קנדיינס, עמם הוא זכה בגביע סטנלי ב-1986, והיה לשחקן הצעיר ביותר שזכה בגביע קון סמית', ה-MVP של הפליי אוף. הוא היה גם בשישיית הרוקיז של הליגה באותה עונה. ב-1993 אחרי שמונטריאול פתחה בשני הפסדים רצופים בפליי אוף לקוויבק נורדיק (היום האוואלאנש), הצהיר עוזר מאמן של קוויבק, שהם הצליחו להתגבר על רוואה. התשובה של רוואה ומונטריאול היתה 11 נצחונות רצופים בפליי אוף וזכייה בגביע, בניצחון 1:4 על לוס אנג'לס של גרצקי, כשהם קובעים שיא עם 10 נצחונות בהארכה.

רוואה זכה שוב כ-MVP של הפליי אוף. ב-1994, מונטריאול הודחה מהפליי אוף בסבוב הראשון ב-7 משחקים ע"י בוסטון, אבל רוואה קנה את אהדת הקהל אחרי שנעדר ממשחק 3 בגלל נתוח תוספתן, ובכך שהוא שכנע את הרופאים שהוא רוצה לחזור לשחק. במהלך עונת 1996, הוא הועבר בטרייד לקולוראדו אחרי משחק שבו מונטריאול הפסידו 11:1 לדטרויט, וספג 9 שערים ב-26 נסיונות הבקעה.

רוואה רב במהלך המשחק ואחריו עם מאמן מונטריאול, מריו טרמבליי, ועבר יום למחרת. רוואה זכה ב-1996 וב-2001 בשתי אליפויות נוספות עם קולוראדו, כשב-2001 הוא היה השחקן הראשון שזוכה שלוש פעמים בתואר MVP של הפליי אוף. זכור אירוע ב-96, כשג'רמי רוניק הבקיע נגדו שער בפליי אוף, והתרברב כשאמר "אני לא יודע איפה פטריק היה במשחק". התשובה של רוואה אחרי המשחק היתה "לא שמעתי מה שג'רמי אמר, כי יש לי שתי טבעות נוצצות בתוך האוזניים". רוניק, אגב, לא זכה עדיין באף טבעת. ב-2003 רוואה פרש ועבר לשמש כסגן נשיא בקבוצת קוויבק רמפאר מה-QMJHL. הוא היום הבעלים, ומשמש גם כנשיא הקבוצה וכמאמנה.

האוואלאנש הפרישו ב-2004 את המספר 33 לכבודו. מבין ההישגים שלו: 5 פעמים בששייה הראשונה של העונה, פעמיים בשישייה, 11 פעמים אול סטאר, 3 פעמים זוכה גביע ווזינה, כשוער העונה, 5 פעמים זוכה גביע ג'נינגס, כשוער מהקבוצה שספגה הכי מעט שערים. 1029 משחקי ליגה, 551 נצחונות בעונה הסדירה, 247 משחקי פליי אוף ו-151 נצחונות פליי אוף הם שיאי ליגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully