בדרך כלל היא בערך בת 20 ונשואה כבר חודשים אחדים, אך עדיין לא הרתה.
המשפחה לוחצת, והזוג הצעיר פונה לרב. הרב מתעניין במחזור של האשה -
האם הוא סדיר וכמה ימים נמשך הדימום. אם המחזור אינו סדיר או קצר מ-28
יום, או שהדימום נמשך יותר מחמישה-שישה ימים, הרב שולף חפיסת כדורים
- איקאקלומין שמם - ומורה לאשה ליטול אותם עד שתיכנס להריון.
תרחיש זה מבוסס על מציאות שבה נתקלים גיניקולוגים בישראל כבר יותר מעשור:
רבנים מסוימים מנפיקים תרופות לעידוד ביוץ - תרופות המחייבות מרשם רופא
- בניגוד לחוק ותוך סיכון בריאותן של נשים ותינוקות. קשר השתיקה שנרקם
סביב התופעה משרת את כל המעורבים - הרבנים שמעוניינים לעודד פריון,
הנשים שרוצות להרות, ורופאים שחלק נכבד מהקליינטורה שלהם מקורה בהפניות
של רבנים.
קשה לדעת מהם ממדי התופעה. במכון פוע"ה (פריון ורפואה על פי ההלכה)
אומרים שהיא היתה יותר נפוצה בעבר, עד שהמכון עצמו וגופים אחרים החלו
להוקיע אותה ולעורר את תשומת לבם של הרבנים לסכנות הטמונות במתן איקאקלומין.
"במקרה קיצוני ביותר זה יכול גם לגרום מוות, וגם אם זה אחד למיליון,
למה להסתכן?", אומר יצחק נסים, אחד הרבנים המייעצים לפונים למכון.
הרב יהושע שיינברגר, יו"ר ארגון רפע"ה (רפואה על פי ההלכה) מעריך ש-%90
מהנשים החרדיות הזקוקות לטיפולי פוריות פונות לרופאים, לאחר התייעצות
עם הרב. גינקולוגים בכירים מעריכים כי מדובר בתופעה משנית, אם כי רובם
נתקלו בה יותר מפעם אחת ואין הם יודעים כמה נשים אינן מגיעות כלל לטיפולם
או שאינן מספרות שקיבלו תרופה מהרב.
ד"ר אהוד מרגליות, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים שערי צדק
בירושלים, מספר שנתקל פעם באשה שילדה רביעייה כתוצאה מתרופה שנתן לה
הרב שלה. לדעתו, גם אם
מדובר באחוז קטן התופעה מסוכנת. איקאקלומין היא אמנם תרופה בטוחה, אך
באחוז קטן מהמקרים היא גורמת גירוי-יתר של השחלות, מצב שבו יכולות להיווצר
בעיות קרישה והצטברות נוזלים בחלל הבטן, ציסטות (גידולים שפירים) בשחלות,
ועל פי מחקר אחד - אמנם שנוי במחלוקת - חשיפה של שנה או יותר לכלומיפן
ציטרט (המרכיב הפעיל של התרופה) מגדילה עד פי עשרה את הסיכון ללקות
בסרטן השחלות. זו אחת הסיבות לכך שגינקולוגים מגבילים את השימוש בתרופה
לחצי שנה.
אבל תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של איקאקלומין היא הריון מרובה עוברים,
כתוצאה מהביוץ המוגבר. מבחינת הרבנים, אמנם, זה אינו חיסרון, אומר פרופ'
זיגי רוטמנש, מנהל יחידת האם והעובר בבית החולים וולפסון בחולון, אבל
לאנשי המקצוע ברור כי זו בעיה רצינית. כ-%40 מהעוברים בהריונות מרובי
עוברים נולדים פגים, ואחוזים גבוהים סובלים מבעיות בריאות ומנכויות.
לפי הספרות העולמית, כחמישה עד עשרה אחוזים מהריונות כתוצאה מאיקאקלומין
הניבו תאומים, וכאחוז שלישיות או יותר.
לדברי ד"ר דיאנה פלשר, היועצת הרפואית של שדולת הנשים, נשים רבות מקבלות
טיפול כאשר הן כלל לא זקוקות לו. "לפעמים הן נוטלות איקאקלומין ואחרי
חודשים מתברר שהבעיה בכלל היתה אצל הבעל", אומרת פלשר, הסבורה שגם גינקולוגים
רושמים איקאקלומין ביד קלה מדי ועל משרד הבריאות להחמיר את הקריטריונים
למתן התרופה.
במשרד הבריאות אומרים כי לא שמעו על כך שרבנים מנפיקים איקאקלומין.
בתגובה לשאלה אמר השר שלמה בניזרי שלא ידוע לו על התופעה. אולם בעדה
החרדית קיומה מובן מאליו, גם אם רבים אינם מסכימים אתה. על פי עדויות
של רופאים, אחד הרבנים שנוהג לספק איקאקלומין הוא דיין בבד"ץ. אחד מעוזריו,
שנשאל על כך בשיחת טלפון, אמר ש"זה לא עניינה של עיתונות" וניתק את
השיחה.
ישנן לפחות שלוש שיטות לספק את התרופה לנשים: לפעמים לרב יש מלאי שקיבל
מרוקחים בשכונות חרדיות או אף מ"יבוא אישי" של חסידיו מברוקלין. לפעמים
הוא נותן לאשה פתק שאותו היא לוקחת לבית מרקחת מסוים שם מכבדים את "המרשם"
(תוך כדי הפרת פקודת הרוקחים), או שהרב מפנה אותה לחברות שלה או לנשים
שהוא מכיר שנותר להן מלאי של איקאקלומין שהן עצמן לא ניצלו. "יש בתי
מרקחת באזורים כמו מאה שערים ובני ברק שיודעים שאם לא ייתנו איקאקלומין,
הרבה מהלקוחות שלהם ייעלמו", אומר מומחה בכיר להפריה חוץ-גופית שחלק
מהמטופלות שלו הופנו על ידי רבנים, חלקן לאחר שהטיפול הראשוני של הרב
לא נשא פרי.
"הרבנים נותנים את התרופה מהסיבות הנכונות, אותן סיבות שבגללן נותנים
אותה הרופאים: לגרום ביוץ או להסדיר אותו כך שהאשה תבייץ רק אחרי שכבר
טבלה במקווה", אומר ד"ר אילן טור-כספא, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית
בבית החולים ברזילי באשקלון.
אלא שלא כמו הרבנים, רופאים לא ירשמו מרשם לאיקאקלומין לפני שיבדקו
את האשה, לרבות בדיקות הורמונליות. התוצאות הן שיקבעו אם הטיפול נחוץ,
לכמה זמן ובאיזה מינון - מרכיב חשוב במניעת הריון מרובה עוברים. "לרבנים
יש תחושה של בעלות על תחום הפריון ולכן הם מרשים לעצמם להתערב", אומר
רוטמנש. "ברור שהם לא היו רושמים תרופות ליתר לחץ דם. אבל מי יהיה אחראי
אם משהו יקרה ליולדת?".
|דגש| לידות תאומים בישראל |סדגש|
|דגש| 1998 - 1993 |סדגש|
3,652 1993
3,588 1994
4,036 1995
4,293 1996
4,929 1997
5,378 1998
|דגש| לידת שלישיות או יותר |סדגש|
|דגש| 1998 - 1993 |סדגש|
268 1993
245 1994
368 1995
472 1996
402 1997
502 1998
מקור: משרד הבריאות
רבנים רושמים תרופות לעידוד ילודה
29.7.2001 / 4:36